תמט הריאות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏תמט ריאות נרכש: תבליטים במקום מספור
גאלוס (שיחה | תרומות)
שורה 10:
תמט ריאות נרכש - acquired atelactasis: במקרה זה מדובר על תמט של ה[[ריאה]], שקודם לכן הייתה מאווררת. מצב זה יכול להתרחש בכל גיל, ויש לו מספר אטיולוגיות:
* תמט מסוג resorption (אטלקטזיס חסימתית): זהו מצב שבו איזור מסוים בריאה לא מקבל אוורור: למשל כתוצאה מחסימה של דרכי האוויר ע"י [[חנק (רפואה)|גוף זר]], [[גידול]] ועוד. מאחר והסגמנט הספציפי לא מקבל אוויר, קיימת ספיגה של החמצן שנמצא בריאה והנאדיות מתמוטטות. כתוצאה מההתמוטטות והלחץ השלילי בתוך הנאדיות, יש התרחבות וגודש ניכרים של הנימים של הנאדיות, וקיומה של [[בצקת]] תוך נאדיתית. הברונכיאולים הקטנים החסומים מלאים בהפרשה של [[ריר]], קיים דלף והיפוקסיה. בצילום חזה ניתן לראות הסטה של המדיאסטינום לכיוון האיזור החולה - כיוון שנוצר בו יותר מרחב. האיזור שבו יש תמט נראה שקוע, א-טוני (חסר מתח), בצבע אדום כחול וגדוש בדם.
* תמט מסוג compression (אטלקטזיס דחיסתית): זהו מצב בו קיים לחץ חיצוני על הריאה שמביא להתמוטטותה. לרוב הלחץ בא מכיוון {{מונחון|חלל האדר|החלל הפלאורליהמצוי בין הריאה ובין קיר החזה}}: נוזל שמצטבר במקרים של [[אי ספיקת לב]] (בצקת ריאתית), דם כתוצאה מטראומה או תהליך גידולי, ואוויר - פנאומוטורקס (כניסת אוויר לחלל או בעקבות טראומה, או כתוצאה מקרע ספונטני של הנאדיות. יכול להתרחש, למשל, במצבים של אסתמה). במצבים אלו יש לחץ על הריאה הפגועה, ובצילום חזה ניתן לראות שהם מביאים להסטה של המדיאסטינום דווקא לצד הבריא. יכולה להתרחש גם אטלקטזיה דחיסתית גם באנשים המרותקים למיטה כתוצאה מהפעלת לחץ ב[[בית החזה]]. ה[[סרעפת]] במקרים אלו לא יורדת למטה כי הנשימה שטוחה, או כתוצאה מלחץ שמופעל עליה מחלל הבטן כגון איברים מוגדלים או הצטברות נוזלים. במצב כזה התמט נוצר בבסיס הריאה.
* תמט מסוג contraction: זהו מצב פחות שכיח, שבו ההצטלקות נובעת מתהליך [[דלקת|דלקתי]] שגרם ל[[צלקת|צלקות]] של הרקמה. מצב זה הינו בלתי הפיך.