ההגנה על הפרטיות בנזיקין – הבדלי גרסאות

:כפי הנראה, בתי המשפט נוקטים לרוב במבחן סובייקטיבי, דהיינו - מקום שבו הפרט מצפה לפרטיות יוגדר כרשות היחיד (כך לפי אלי הלם). בדרך זו, קבע בית המשפט בעניין לוי שמשרדו של אדם היווה רשות היחיד בזמן ששכב בו וצולם ללא רשות על ידי [[עיתונאי]]ם. לפי מבחן עזר שהוצע ב[[בית משפט השלום]] (בעניין אלאיוף), יש למצוא אצל הנפגע לא רק ציפייה סובייקטיבית לפרטיות באופן כללי, אלא אף ציפייה ספציפית שלא יצולם. בנוסף, מקובל לומר שכאשר הצילום המדובר חושף סיטואציה אינטימית במיוחד - כגון [[עירום]] או [[יחסי מין]] - ישנה חזקה ברורה שלמצולם הייתה ציפייה סובייקטיבית לפרטיות.

 

 

:המלומד א' שטיין הציע לקבוע כבסיס להגדרת רשות היחיד "אזורי פרטיות", אותם נזהה על סמך המאמצים שעושה הפרט כדי להצניע את עצמו.