בית אג'ימן – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Andarta 148.jpg|שמאל|ממוזער|250px200px|האנדרטה למחדשי היישוב ביפו, הניצבת בסמוך למקום בו שכן בית אג'ימן]]

'''בית אג'ימן''' הואהיה [[חאן (מבנה)|חאן]] יהודי ב[[יפו]] שנקרא על שם הגביר [[ישעיהו אג'ימן]] מ[[איסטנבול]] שהקימוֹ‏ בשנת [[1825]].

ישעיהו אג'ימן היה יהודי אמיד מ[[טורקיה]] של ימינו. הוא עבד כשלם של ה[[סולטאן]] ה[[עות'מאנים|עות'מאני]] שהתפרנס מאספקה לחיל ה[[יניצ'רים]]. אג'ימן נחטף למען כופר ב[[קפריסין]], ובעת חטיפתו, נדר נדר לפיו אם ינצל, יתרום 150 לירות למען [[ארץ ישראל]]. אג'ימן ניצל בסופו של דבר וב-[[1820]] עלה ליפו. הוא הפקיד 150 לירות בידיו של היהודי [[אהרון מטלון]] אותו פגש ביפו. מטלון רכש בסכום זה מגרש במורד הצפוני מה[[כנסיית פטרוס הקדוש (יפו)|כנסייה הפרנסיסקנית]], שעליו עמד בית דו קומתי, והפכו לאכסניה ליהודים שהגיעו ליפו. האכסניה פעלה ככל הנראה רק החל מ-[[1825]]. הרב [[חיים אברהם גאגין]], אשר היה ה[[חכם באשי]], דהיינו, נציג היהודים בפני השלטונות העות'מאניים, מינה את ר' יהודה בן מנחם הלוי – מהעיר [[דוברובניק]] להיות רבה של יפו. ר' [[יהודה הלוי מרגוזה]] הניח את היסוד לחיי קהילה יהודים בעיר. הוא עודד התיישבות ביפו, לאחר מציאת [[פסק הלכה]] שלפיו יפו כלולה ב[[ארץ הקודש]]‏‏‏‏‏‏<ref>‏[‏httphttp://shezaf.net/zope/home/he/2/1182096099/1182102852/#a024‏ אתרי יפו, צור שיזף]‏</ref>. הבית אותו קנה אג'ימן קיבל את השם '''דאר אל-יהוד''' - בית היהודים. הבית הפך למרכזם של מוסדות היישוב היהודי הקטן ביפו.‏‏ במקום היו חדרי אירוח ו[[בית כנסת]]. רבים רואים ב"דאר אל יהוד" את חידוש היישוב היהודי ביפו. ישעיהו אג'ימאן נהרג שש שנים מאוחר יותר, יחד עם ה[[יניצ'רים]].