הרכבה עצמית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Fal (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Fal (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{עריכה}}
'''הרכבה עצמית''' היא תהליך הפיך בו אוסף בלתי מסודר של חומרי גלם או רכיבים הופך למבנה או דפוס מסודר באופן ספונטני כתוצאה מהאינטראקציות בין חומרי הגלם וללא הכוונה חיצונית. תהליך זה מתרחש כיוון באופן כללי מערכות בטבע שואפות להיות ב[[נקודת קיצון|מינימום מקומי]] של [[אנרגיה]]. למשל, [[מים]], כעקרון יזרמו במורד אבל לא כל המים זורמים ל[[ים המלח]], המקום הנמוך בעולם. אם, תחת תנאים מסויימים, מינימום מקומי של [[אנרגיה]] של מערכת יהיה כאשר הרכיבים מסתדרים במבנה או דפוס מסודר, הם יעשו זאת באופן ספונטני ללא השקעת [[אנרגיה]] חיצונית וללא הכוונה של הרכיבים למקומם על ידי התערבות חיצונית.
 
כדי להגדיר טוב יותר את המושג נתעכב על שלושת המאפיינים המרכזיים של תהליך ההרכבה העצמית
# סדר. המבנה הנוצר בסוף תהליך של הרכבה עצמית חייב להיות מסודר יור מאשר רכיביו, בין אם במבנהו, צורתו או התאמתו למשימה זו או אחרת. זה לרוב אינו נכון לתגובות כימיות שם מצב מסודר ינטה לעבור למצב פחות מסודר כתלות בפרמטרים ה[[תרמודינמיקה|תרמודינמיים]].
# האינטראקציות בין הרכיבים. בתהליך בנייה עצמית, כיוון שהוא צריך להיות תהליך הפיך, לרוב האינטראקציה בין הרכיבים תהיה חלשה (קשרי [[ואן דקדר ואלס]], [[קשרי מימן]] וכ"ו). אינטראקציות אלו, אל אף שהם אופיינית חלשות פי עשר מאינראקציות כגון [[קשר קוולנטי|קשרים קוולנטים]] או [[קשר יוני|קשרים יוניים]] הינם בעלי תפקיד חשוב בהתרכבות של חומרים ויותר מכך בעולם החי. למשל, אופי הקשרים החלשים יותר במקרים רבים קובע את התכונות הפיזיקאליות של נוזלים, את מידת המוצקות של מוצקים ואת המבנה של ממברנות ביולוגיות ואת חדירותן.
# חומרי הגלם או הרכיבים. הרכיבים המשתתפים בתהליך שכזה הינם מגוון של חומרים, גם גדולים ומורכבים יותר מאטומים או מולקולות. בעולם החי בדרך כלל יהיו רכיבים אלו מבנים [[ננו|ננומטרים]] אך בדוגמאות במעבדה יכולים אלו להיות אך מבנים מקרוסקופים. הכל בתלות במבנה הרצוי ובתנאים תחתם המערכת אמורה להרכיב את עצמה. כמובן שה[[כוח (פיזיקה)|כוחות]] המניעים של התהליכים השונים משתנים כלות באופי אבניין הבניין.