פרשנות קופנהגן – הבדלי גרסאות

נוספו 21 בתים ,  לפני 13 שנים
←‏משמעויות פילוסופיות של הפרשנות: עד כמה שידוע לי, הניתנות להפרכה כקריטריון למדע נמצאת בכתבי קרל פופר, אך לא מוסכמת על כולם
מ (בוט מוסיף: ro:Interpretarea Copenhaga)
(←‏משמעויות פילוסופיות של הפרשנות: עד כמה שידוע לי, הניתנות להפרכה כקריטריון למדע נמצאת בכתבי קרל פופר, אך לא מוסכמת על כולם)
 
== משמעויות פילוסופיות של הפרשנות ==
פרשנות קופנהגן הולידה פרשנויות פילוסופיות רבות שהולידו בתורן מאמרים רבים, ספרים ואפילו סרטים. חשוב להבין כי כל הפרשנויות הללו אינן תורות מדעיות משום שהן אינן ניתנות להפרכה, בהיותן מבוססות, בהגדרתן, על הנחות בלתי מדידות.{{דרוש מקור}} אין גם כל הכרח להגיע למסקנות פילוסופיות מעין אלה עקב התמיהות שמעלה פרשנות קופנהגן. נילס בוהר עצמו לא דגל באף אחת מהן וטען כי עלינו פשוט להשלים עם אי יכולתנו לדעת הכל.
 
יש שגזרו מפרשנות קופנהגן משמעות [[פילוסופיה|פילוסופית]], כי עלינו לזנוח את ראיית העולם התומכת בהיות ההכרה כלי המספק שיקוף של המציאות ועלינו להתחיל לחשוב על ההכרה ככלי מכונן מציאות (בדומה לאקטואליזם הקיצוני של [[ג'ורג' ברקלי]] ו[[דייוויד יום]]). כך שהשאלה מהו האלקטרון כשלעצמו, ללא צופה, אין לה פשר של ממש. כך, ניתן להסיק כי תודעת האדם קובעת את המציאות - את הנחלים, העצים, בעלי החיים ואף בני אדם אחרים. העולם בעיני המתבונן היא פרשנות אידאליסטית קיצונית, או כפי ש[[אלברט איינשטיין]] התבטא פעם בלעג (משום ששלל את פרשנות קופנהגן), "האם כשאני עוצם את עיני, הירח נעלם?". ראייה זו מעמידה את פרשנות קופנהגן כהמשכה הפיזיקלי של תורת [[עמנואל קאנט|קאנט]], שטען כי משמעותם היחידה של החלל והזמן הוא האספקט התודעתי שלהם (ב"עולם התופעות"), כאשר לא ניתן לדבר על עולם ה"דברים כשהם לעצמם", ובעצם תודעת האדם היא הקובעת את המציאות הרלוונטית.