מחשבה פלילית – הבדלי גרסאות

 

המשותף לצורות המחשבה הפלילית הוא מצב של [[מודעות]] בפועל. צריכים להיות משוכנעים שהנאשם הספציפי בעת ביצוע העבירה (לא [[האדם הסביר]]) היה מודע. משמע, המבחנים לקיום המחשבה הפלילית הם סובייקטיבים. וכמובן שישנו קושי ראייתי מסוים אבל במגבלות שלנו אנו מנסים להסיק מהו הכוונות של הנאשם.

סעיף 20 לחוק העונשין מגדיר מחשבה פלילית - "מודעות לטיב המעשה לקיום הנסיבות ולאפשרות גרימת התוצאות".

 

* {{עוגן|עצימת עינייים}}'''עצימת עיניים''' - עצימת עיניים כדי להימנע מידיעת האמת. חשד באשר לטיב התנהגות או מעשה כלשהם, מודעות לכך אך בכל זאת הימנעות מלבררם. לדוגמה, אדם רוכש מוצר בתנאים חשודים, אשר אדם סביר היה מעלה על דעתו כי ייתכן ומדובר ברכוש גנוב, אולם הרוכש הספציפי טוען שלא ידע שהמוצר גנוב. הנסיבות לרכישה חייבו אותו לברר את העובדות, ומשלא עשה זאת, דינו כמי שהייתה לו כוונה לקנות רכוש גנוב. עצימת עיניים - סעיף (20) ג' 1 - אדם נקלע לנסיבות של פשע והוא "עוצם עיניו" דינו כדין מתכוון. כיוון שחשד ונמנע מלברר את הדבר מלכתחילה.