שלמה סבירסקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 5:
שלמה סבירסקי היה בין מובילי הגישה המעמדית ה[[נאו-מרקסיזם|נאו-מרקסיסטית]], שהתפתחה ב[[אוניברסיטת חיפה]], ובאה לידי ביטוי ב[[כתב עת|כתב העת]] הסוציולוגי הביקורתי הראשון שראה אור בישראל, "מחברות למחקר וביקורת". כתב העת יצא לאור בשנים 1984-1978 ועורכיו היו סבירסקי, [[דבורה ברנשטיין]], [[הנרי רוזנפלד]] ודבורה קלקין. הם עסקו בהתהוותו של מעמד בינוני חדש אשכנזי ולצידו מעמד פועלים מזרחי. בעבודות מאוחרות שלהם הם דנו בקבוצות מקופחות אחרות כמו נשים וערבים.
סבירסקי ועמיתיו טענו שנוצרו שני מעמדות שונים ושהתגבשה חלוקת עבודה עדתית שלפיה השליטה על ההון ותגמוליו מרוכזת בידי האוכלוסיה האשכנזית ואילו מהאוכלוסיה המזרחית נשללה שליטה זו. טיעון זה היה בניגוד לגישה ה[[פונקציונליזם-סטרוקטורלי|הפונקציונלית-סטרוקטורלית]], ששלטה באותם זמנים ב[[סוציולוגיה]] הישראלית (הקרויה גם הגישה המערכתית), מבית מדרשו של [[שמואל נח אייזנשטדט]] שטענה שאי-שילוב העולים היה בגלל אי-התאמה תרבותית. גישתו של סבירסקי התבססה על התובנה המרקסיסטית שעל פיה המודרניזציה אינה תהליך שבו המערב המתועש והמפותח מנחיל את השיטה הקפיטליסטית לארצות הנחשלות, אלא המערב מתפתח תוך כדי ניחשול ארצות אחרות. בישום הגישה לישראל סבירסקי הראה כי הכינון של ה[[מזרחים|מזרחי]] כחלש ופריפריאלי הוא זה שבונה את ה[[אשכנזים]] כחזק.
===לא נחשלים אלא מנוחשלים: מזרחים ואשכנזים בישראל - ניתוח סוציולוגי ושיחות עם פעילים ופעילות===
זהו שם ספרו החשוב ביותר של שלמה סבירסקי.
==פועלו==
| |||