האבובית המקורבת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יוסי (שיחה | תרומות)
{בעבודה}, העתקה חלקית מנפרון
יוסי (שיחה | תרומות)
הסרת {בעבודה}
שורה 1:
[[תמונה:Nephron.svg|שמאל|border|200px]]
{{בעבודה}}'''האבובית המקורבת''' (tubulus contortus proximalis) היא מבנה צינורי מפותל המהווה חלק מכל [[נפרון]]. באבובית המקורבת נעשית מרבית הספיגה החוזרת של חומרים מהתסנין שנכנס לנפרון. כשני שלישים מהמים, מה[[נתרן]] ומה[[כלור]] שסוננו לנפרון נספגים בחזרה בעזרת מנגנונים אקטיבים ופסיבים בדפנות האבובית, בדרך כלל במהלך מעבר אקטיבי של נתרן או כתוצאה ממעברו. גלוקוז וחומצות אמינו נספגים בחזרה כמעט לחלוטין. מהאבובית המקורבת נספגים בחזרה גם [[אשלגן]] ו[[ביקרבונט]].
 
תאי האבובית המקורבת גם מפרישים חומרים לתוך התסנין. ביניהם יונים של [[מימן]] ([[פרוטון|פרוטונים]]) וכן [[חומצה|חומצות]] ו[[בסיס (כימיה)|בסיס]]ים [[תרכובת אורגנית|אורגנים]], שרובם הם תוצרי פסולת סופיים של תהליכים מטבולים.
 
== מבנה ופעילות הטובול הפרוקיסמלי ==
באופן כללי, הטובול הפרוקסימלי ("האבובית המקורבת") בכליה, מבצע את מרבית הספיגה של חומרים בגוף. הוא מחולקמחולקת לשלושה מקטעים-:
*מקטע S1- אחראי על עיקר הספיגה מחדשהחוזרת- ובו נספגים כ- 90 ליטרים ליממה (מחצית מהתסנין). לצורך כך האפיתלה[[אפיתל]] במקטע צריך להיות בעל שטח פנים רחב (בעל microvilly) וכן בעל brush border- איזור המכיל טרנספורטרים, תעלות, אנזימים וכו'וכולי.
*מקטע S2- בו מתבצעת ההפרשה הטובולריתהפרשה
*מקטע S3- הצינור הישר או ה- pars recta: בו מתבצעת ספיגה חוזרת שלאחר הפרשה יחד עם מעט ספיגה מחדשחוזרת.
 
הטובולבאבובית הפרוקסימליהמקורבת מבצענספגים ספיגה שלבחזרה 50%-60% אחוזים מהנתרן המסונן, ספיגה של כל הגלוקוז וחומצות האמינו, ספיגה80 שלאחוזים 80% מהזרחןמה[[זרחן]], 80% אחוזים מהביקרבונט, ו- 50% מהסידןאחוזים מה[[סידן]]. ספיגה חוזרת של מים בחזרה לגוף מתבצעת שתי דרכים- בין התאים (פארא-צלולרית- 30% אחוזים מהספיגה החוזרת) ובתוךודרך התאים (אינטרא צלולרית- 70% אחוזים מהספיגה)- על ידי תעלות מים מסוג אקווהפורין 1 (תעלות דומות מסוג 2 נמצאות בצינור המאסף והן תלויות בפעילותו של [[ADHהורמון נוגד השתנה]].
 
=== משאבות, תעלות ונשאים ===
[[תמונה:Reabsorption.svg|שמאל|ממוזער|250px|מנגנונים אקטיבים ופסיבים לספיגה חוזרת. משאבות נתרן-אשלגן(6) מוציאות יוני נתרן מהתאים, בצד הרחוק מהנפרון, בעזרת אנרגיה וכנגד מפל הריכוזים. נתרן שואף להיכנס לתוך התאים מצד הנפרון ועושה זאת בפעפוע, בין היתר דרך תעלות בקרום התא(1). תנועת הנתרן פנימה לתאים מנוצלת להעברת גלוקוז מהנפרון לתא(3) או להפרשת יוני מימן(2). המומסים הרבים שיוצאים מהנפרון יוצרים לחץ אוסמוטי שגורם לתנועת מים דרך התאים(4) או ביניהם(5). הזרימה של המים בין התאים מניעה עימה מומסים נוספים.]]
1. משחלף נתרן ואשלגן: המשאבה המרכזית שנמצאת על הממברנה הבאזו-לטרלית הינה משחלף נתרן/אשלגן ATP. משאבה זו מכניסה שני יוני אשלגן לתא, ומוציאה תמורתם שלושה יוני נתרן אשר נספגים בחזרה בגוף. כתוצאה מכך נוצר כוח מניע למשאבות הנמצאות בצד הלומינליהפנימי של הטובולצינור האבובית.
 
2. קו-טרנספורטרים: למשל קו-טרנספורט נתרן/גלוקוז, או נתרן/חומצות אמינו: נמצאים בצד הלומינליהפנימי של הטובולהאבובית, (המחצית הראשונה) הנתרן עובר בדיפוזיהב[[פעפוע]], כאשר גלוקוז או חומצות אמינו עוברות בהעברה משנית בקוטרנספורט יחד עם הנתרן. באותו האופן, קו-טרנספורט של נתרן/פוספט (אשר מושפע ספציפית מפעילות של PTH ומרמת הזרחן בדם- אשר מעכבים את הטרנספורטר)
1. משחלף נתרן ואשלגן: המשאבה המרכזית שנמצאת על הממברנה הבאזו-לטרלית הינה משחלף נתרן/אשלגן ATP. משאבה זו מכניסה שני יוני אשלגן לתא, ומוציאה תמורתם שלושה יוני נתרן אשר נספגים בחזרה בגוף. כתוצאה מכך נוצר כוח מניע למשאבות הנמצאות בצד הלומינלי של הטובול.
 
2. קו-טרנספורטרים: למשל קו-טרנספורט נתרן/גלוקוז, או נתרן/חומצות אמינו: בצד הלומינלי של הטובול, (המחצית הראשונה) הנתרן עובר בדיפוזיה, כאשר גלוקוז או חומצות אמינו עוברות בהעברה משנית בקוטרנספורט יחד עם הנתרן. באותו האופן, קו-טרנספורט של נתרן/פוספט (אשר מושפע ספציפית מפעילות של PTH ומרמת הזרחן בדם- אשר מעכבים את הטרנספורטר)
 
3. אנטיפורטר נתרן/מימן- כניסה של נתרן לעומת יציאה של מימן. המימן בתורו יוצר יחד עם ביקרבונט (והאנזים קרבוניק אנהידרז) מים ופחמן דו חמצני. הפחמן הדו חמצני נכנס חזרה לתא ונהפך שוב לביקרבונט אשר יוצא מהתא באמצעות סימפורטר נתרן/ביקרבונט.
שורה 21 ⟵ 22:
4. ספיגה פרצלולרית: חלק מהתסנין עובר בין התאים: למשל, חלק מהאשלגן עובר ספיגה מחדש בדרך פרצלולרית, (וחלק בתוך תעלה בתוך התא) כמו גם כלור ואניונים נוספים. במחצית השניה של האבובית המקורבת, נתרן עובר ספיגה באופן פארא צלולרי יחד עם כלור.
 
5. ספיגה טרנסצלולרית- מים עוברים דרך תעלות מים מיוחדות, (מלבד העברתם במנגנון טרנסצלולרי) אוריאה עוברת באופן דיפוזיבפעפוע יחד עם המים (משנית לספיגת המים).
 
6. מנגנון גרירת הממס- solvent drag: המים זורמים בספיגה חוזרת בטובול הפרוקסימלילאבובית, כתוצאה מספיגת הנתרן, והם גוררים איתם מומסים כגון אשלגן, סידן ומגנזיום.
 
== תרופות הפועלות בטובולבאבובית הפרוקסימליהמקורבת ==
 
הרעיון המרכזי בתקופותבתרופות משתנות הינו הגברת השתן במנגנון של עיכוב ספיגת הנתרן באתרים שונים במערכת הטובולריתהאבובית- כתוצאה מכך שפוגעים בספיגת הנתרן בחזרה לגוף, יש "סחיבת מים" לאורך הטובולהאבובית שגורמת להשתנה מוגברת. הנפרון פועל כך שחלקים מסוימים מפצים על חוסר פעילות של חלקים אחרים- כך שעצירת הספיגה במקטע מסוים תעלה משמעותית את הספיגה באתרים אחרים.
 
באופן כללי, הטיפול בתרופות משתנות שפועלות בטובולבאבובית הפרוקסימליהמקורבת אינו יעיל מספיק- מאחר וישנם מגנוני פיצוי כאמור בחלקים אחרים של הנפרון.
== תרופות הפועלות בטובול הפרוקסימלי ==
התרופה המשתנת שפועלת בטובולבאבובית הפרוקסימליהמקורבת הינה תרופה המעכבת את האנזים קרבוניק אנהידראז או – carbonic anhydrase inhibitors: (אצטזולמידים): הרעיון המרכזי הינו מניעת חזרתו של ביקרבונט לדם, ועל ידי כך עיכוב האנטיפורטר נתרן/מימן- פחות נתרן ייספג חזרה בדם אלא יופרש בשתן- הגברת ההשתנה. מאחר וספיגת הנתרן תלויה בספיגת ביקרבונט באופן עקיף, התרופה מעכבת את ספיגת הביקרבונט בחזרה לדם. תופעות הלוואי הן אצידוזיס[[חמצת]] מטבולית (ראהראו [[מאזן חומצה ובסיס]]. לרוב משתמשים בתרופות אלו כטיפול ל[[גלאוקומה]]- מאחר וגם ייצור והפרשת נוזלי העין מתווכת על ידי אנזים זה ועיכובו יביא להורדת הלחץ התוך עיני. גם במצבים של אלקליזציה והיווצרות שתן חומצי מטפלים בתרופה זו, או כטיפול לפני עליה להרים- מביא לעיכוב ייצור [[נוזל ה-מוחי CSFשדרתי]]. כאמור, תופעת הלוואי העיקרית הינה אצידוזיסחמצת מטבולית, יכולה להיווצר היפוקלמיה כתוצאה מהגעת כמות גדולה מדי של נתרן לצינור המאסף בתמורה להפרשת יתר של אשלגן, מאחר והתרופה טוקסיתרעילה לכליות יכול להתפתח נפריטיס אינטרסטיציאלי, ויכולות להיווצר [[אבנים בכליות]]. לא משתמשים בתרופה זו במקרים של שחמת הכבד.
 
== מחלות ==
הרעיון המרכזי בתקופות משתנות הינו הגברת השתן במנגנון של עיכוב ספיגת הנתרן באתרים שונים במערכת הטובולרית- כתוצאה מכך שפוגעים בספיגת הנתרן בחזרה לגוף, יש "סחיבת מים" לאורך הטובול שגורמת להשתנה מוגברת. הנפרון פועל כך שחלקים מסוימים מפצים על חוסר פעילות של חלקים אחרים- כך שעצירת הספיגה במקטע מסוים תעלה משמעותית את הספיגה באתרים אחרים.
באופן כללי, הטיפול בתרופות משתנות שפועלות בטובול הפרוקסימלי אינו יעיל מספיק- מאחר וישנם מגנוני פיצוי כאמור בחלקים אחרים של הנפרון.
התרופה המשתנת שפועלת בטובול הפרוקסימלי הינה תרופה המעכבת את האנזים קרבוניק אנהידראז או – carbonic anhydrase inhibitors: (אצטזולמידים): הרעיון המרכזי הינו מניעת חזרתו של ביקרבונט לדם, ועל ידי כך עיכוב האנטיפורטר נתרן/מימן- פחות נתרן ייספג חזרה בדם אלא יופרש בשתן- הגברת ההשתנה. מאחר וספיגת הנתרן תלויה בספיגת ביקרבונט באופן עקיף, התרופה מעכבת את ספיגת הביקרבונט בחזרה לדם. תופעות הלוואי הן אצידוזיס מטבולית (ראה [[מאזן חומצה ובסיס]]. לרוב משתמשים בתרופות אלו כטיפול ל[[גלאוקומה]]- מאחר וגם ייצור והפרשת נוזלי העין מתווכת על ידי אנזים זה ועיכובו יביא להורדת הלחץ התוך עיני. גם במצבים של אלקליזציה והיווצרות שתן חומצי מטפלים בתרופה זו, או כטיפול לפני עליה להרים- מביא לעיכוב ייצור נוזל ה- CSF. כאמור, תופעת הלוואי העיקרית הינה אצידוזיס מטבולית, יכולה להיווצר היפוקלמיה כתוצאה מהגעת כמות גדולה מדי של נתרן לצינור המאסף בתמורה להפרשת יתר של אשלגן, מאחר והתרופה טוקסית לכליות יכול להתפתח נפריטיס אינטרסטיציאלי, ויכולות להיווצר [[אבנים בכליות]]. לא משתמשים בתרופה זו במקרים של שחמת הכבד.
 
== מחלות הקשורות בטובול הפרוקסימלי ==
 
[[תסמונת פנקוני]] היא בעיה נרכשת או תורשתית, שבה התא לא סופג בחזרה חומצות אמינו, גלוקוז, או פרוטאינים בעלי משקל נמוך.
 
Dalmatian hypouricemia- חומצת שתן נספגת בטובולבאבובית הפרוקסימליהמקורבת, מופרשת, ונספגת שוב בחזרה. אם ההפרשה עצמה לא תקינה, תהיה הצטברות של חומצת שתן- [[שגדון]]- אולם לעיתים יש היפואוריצמיה כתוצאה מעודף הפרשה של חומצת שתן לשתן- יכול להיות כתוצאה ממוטציה בנשא URAT1 אשר מכניס חומצת שתן ומוציא חומצה לקטית או בנשא GLU9 שמכניס חומצת שתן לדם. התוצאה הינה היפואוריצמיה, הרבה חומצת שתן בשתן, ולכן הרבה אבנים בשתן.
 
{{אזהרה רפואית}}
 
[[קטגוריה:מערכת השתן]]
 
[[en:Proximal tubule]]