Interior Gateway Routing Protocol – הבדלי גרסאות

IGRP הומצא על מנת להתגבר על החסרונות של [[RIP]] (מספר קפיצות (hop) מקסימלי, וניתוב על בסיס קריטריון אחד) שבאו לידי ביטוי בעיקר ברשתות גדולות ומסועפות. IGRP יכול להשתמש במספר קריטריונים לבחירת הנתיב המועדף, ביניהם - [[רוחב פס]], אמינות, עומס וזמן השהייה. מנהל הרשת יכול לבחור במי מהקריטריונים להשתמש, ואיזה משקל לתת לכל אחד מהם בהחלטה על בחירת הנתיב וכך לוודא שכל [[חבילת מידע|חבילת נתונים]] תעבור בנתיב המועדף בכל זמן נתון. מספר הקפיצות המקסימלי (hop count) של [[חבילת מידע|חבילה]] המנותבת באמצעות IGRP הוא 255 (לעומת 3015 בRIPב-RIP).

Hold down timers (זמני המתנההשהייה) הוא מנגנון שנועד למנוע מצב בו עדכון על שינוי במצב הרשת נעלם בין שטף העדכונים הרגילים. כאשר [[נתב]] מקבל עדכון על שינוי במצב הרשת (חיבור שכשל, שינוי בטופולוגיה, נתיב חדש) הוא מתחיל לספור "זמן המתנההשהייה" בו הוא יידחה כל עדכון אחר שיתקבל, זמן ההמתנהההשהייה ארוך יותר מן הזמן שלוקח להפיץ את העדכון החדש בכל רחבי הרשת (convergence time), כך הוא מונע מצב בו העדכון החדש יידרס על ידי עדכון מנתב אחר ברשת שעדיין לא קיבל את העדכון החדש.