שובר גלים – הבדלי גרסאות

לרוב, בייחוד כאשר מדובר בשוברי גלים גדולים (ל[[נמל|נמלים]], [[מרינה|מרינות]] וכיו"בוכיוצא בזה), שובר הגלים בנוי כמערום אבנים במבנה שכבתי מדורג.

על גבי שובר הגלים מונחים אלמנטים בעלי [[גאומטריה]] מיוחדת הפונים לחזית הים ומקנים למערכת [[שריון]]. גלי הים המתנפצים על גבי שובר הגלים נתקלים בשכבת השריון ובכך מומרת אנרגיית הגל לאנרגיות אחרות ([[קול]], רסיס מים וכיו"בוכיוצא בזה). בעולם קיימות טכנולוגיות רבות לשכבת השריון הנ"ל. בין השיטות הבולטות בשנים האחרונות (החל מ-1950 ואילך) ניתן למצוא Antifer cubes, Dolos, Accrapods ושיטות נוספות.

היתרון הסביבתי בפיתוח הנ"ל הוא כפול: בראש ובראשונה נחסכת הפקה של [[משאבי טבע]] יקרים מהיבשה ([[מחצבה|מחצבות]] להפקת סלעי הענק) הפוגמים בנוף הסביבתי ובאיכות חיי התושבים. בנוסף, שובר גלים הבנוי כהלכה יכול להתקיים מספר רב של שנים (מונח הקרוי "קיים מבני גדול. ארוך טווח") ויכול להוות פתרון טוב לסילוק [[פסולת בניין]], [[תעשייה]] וכיו"בוכיוצא בזה.