הבדלים בין גרסאות בדף "Received Pronunciation"

הוסרו 12 בתים ,  לפני 11 שנים
אין תקציר עריכה
 
Received Pronunciation זכה לכינויים שונים. הוא כונה "אנגלית המלך" או "אנגלית המלכה"
(Queen's English או King's English) מאחר שהיה או נתפס כמבטא בו דוברים המלך וה[[אצולה]]. המלכה [[אליזבת השנייה]] אכן דוברת במבטא זה, אולם בצורתו השמרנית ביותר. עוד מכונה המבטא בכינוי "אנגלית של ה-[[BBC]]" {{כ}}(BBC English) מאחר ובעבר עשתה בו התחנה שימוש (למעט בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] עת נעשה השימוש בניבים אזוריים כדי להבדיל את שידורי התחנה מהתעמולה הנאצית). כיום שוב אין קרייני התחנה מחויבים לעשות בו שימוש, אם כי רבים מהם מקפידים על השימוש בו או במאפיינים מסוימים שלו. בנוסף כונה המבטא בשם "אנגלית של [[אוניברסיטת אוקספורד|[(אוניברסיטת]) אוקספורד]]" (Oxford English) בה היה מקובל. האוניברסיטה זכתה ליוקרה בענייני לשון בעיקר בזכות מילוני אוקספורד שפרסמה, והגרסה המורחבת של מילון זה כוללת הנחיות הגיה ב-Received Pronunciation עד היום. מסיבות אלה הפך המבטא ליוקרתי ביותר בבריטניה, והשימוש בו מעיד רבות על הרקע והייחוס החברתי של בעליו ו/או על השכלתו.
 
נהוג לחלק את המבטא לשלושה סטנדרטים משניים: '''"שמרני'''", המאפיין אוכלוסייה מבוגרת, '''"כללי'''", הנחשב לנייטרלי מבחינת גיל, משלח יד או רקע חברתי, ו'''"מתקדם'''", המאפיין אוכלוסייה צעירה.
 
למרות סברה מקובלת כי מוצאו של מבטא זה במבטאים הדרומיים באנגליה, למעשה הוא קרוב במיוחד למבטאים המדוברים בדרום [[מזרח המידלנדס]]. הגירה מאזורים אלה ל[[לונדון]] ב{{ה|מאה ה-14}} וב{{ה|מאה ה-15}} הביאה להתגבשותו בדרום המדינה, תוך שהוא משלב גם יסודות ממבטאים דרומיים. בתחילה נחשב למבטא מקובל בדרום המדינה אשר לא הסגיר את מוצאו של הדובר בו, ותו לא. מאוחר יותר התבסס ההיגוי על זה שהיה מקובל בחצר המלכות, ואט אט החל לצבור יוקרה. רק בשלב מאוחר יחסית, בסוף [[המאה ה-19]], הפך השימוש במבטא לסימן היכר מחייב למי לזכה להשכלה ולחינוך הטובים ביותר. החל ב[[שנות ה-70]] החל משתנה היחס כלפי השימוש ב-Received Pronunciation, ומספר הדוברים בו החל יורד.