מאר (גאולוגיה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ שילוב מידע מהקטעים שהוסיף Yairinat עם הערך הקודם |
||
שורה 1:
[[תמונה:Maare.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלושת המארים שליד העיירה [[דאון (גרמניה)|דאון]]]]
[[תמונה:Brechat ram mt hermon.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[בריכת רם]] ב[[רמת הגולן]] שהיא, על פי אחת ההשערות להיווצרותה, מאר]]
'''מַאר''' (או גם '''מאאר''') הוא לוע התפוצצות משנית של [[הר געש]], והוא המבנה ה[[הר געש|וולקני]] הנפוץ ביותר אחרי [[חרוט סקוריה]].
המאאר נוצר כתוצאה מ[[התפרצות פריאטית]]. התפרצות זו אנרגתית מאוד ואלימה ונוצרת כתוצאה ממגע בין מי תהום ל[[מאגמה]]. ההתפרצות מאופיינת בנחשולים של חומר פירוקלסטי, בעיקר [[טוף]], אך גם שיברי סלע מקוריים שהיו באזור ההתפרצות.▼
מבנה המאר הוא בדרך כלל [[קלדרה|מכתש]] רחב רדוד בעל קרקעית שטוחה שהמדענים מעריכים כי נוצרו מעל [[דיאטרם|דיאטרמים]]. שולי המאר נמוכים יחסית ובנויים מתערובת של שברים של [[סלע פרץ|סלעי פרץ]] וסלעים שנתלשו מקירות הדיאטרם. נטיית השכבות קטנה והן מוטות החוצה מהמכתש. פעמים רבות מתמלא מרכז המבנה במים וניתן למצוא בתוכו [[סדימנטים]] אגמיים. קוטר המארים נע בין 60 מטרים ל-2,000 מטרים ועומקם בין 10 מטרים ל-200 מטרים. סחיפה עמוקה של המאר תחשוף כנראה את ה[[דיאטרם]] שמתחתיו.
מקור השם מהעיירה הגרמנית [[דאון (גרמניה)|דאון]] באזור הגעשי של [[הרי אייפל]] במדינת [[ריינלנד-פאלץ]], שלידה מצויים שלושה מארים. בניב הגרמני המקומי Maar הוא וריאציה על המילה ה[[לטינית]] Mare (ים). ▼
▲
▲מקור השם מהעיירה הגרמנית [[דאון (גרמניה)|דאון]] באזור הגעשי של [[הרי אייפל]] במדינת [[ריינלנד-פאלץ]], שלידה מצויים שלושה מארים. בניב הגרמני המקומי Maar הוא וריאציה על המילה ה[[לטינית]] Mare (ים).
==תפוצת המארים==
המארים הגדולים ביותר בעולם מצויים בצפון [[אלסקה]]. קוטרם נע בין 4,000 מ' עד 8,000 מ' ועומקם עד 300 מ'. גודלם העצום נוצר כתוצאה ממגע בין מאגמה לקרקע קפואה ועתירת נוזלים. ניתן היה לחזות בהיווצרות מאר כאשר בהתפרצות שהתרחשה ב-[[1977]] נוצרו באלסקה שני מארים (Ukinrek Maars). מקומות נוספים בהם יש מארים מצויים במערב ארצות הברית, באזור [[הרי אייפל|הרי האייפל]] ב[[גרמניה]], שם תוארו לראשונה, ובאזורים שונים בעולם המאופיינים גאולוגית כצעירים מבחינה וולקנית.<ref>בפסקת הקישורים החיצוניים יש קישור לאתר המכיל את הרשימה בשלמותה.</ref>
כקילומטר וחצי דרומית מזרחית לעיירה [[דאון (גרמניה)|דאון]] מצויות שלושת המאארים שנתנו את השם לתופעה. שלושת המאארים קרובים אחד לשני ומופרדים על ידי סוללות של [[טוף]]. המאארים הם: "גמונדנר מאאר" (Gemündener Maar, אורכו 325 ועומקה 38 מטרים), "וינפלדר מאאר" (Weinfelder Maar, אורכו 525 מטרים ועומקו המרבי 51 מטרים), ו"שלקנמרנר מאאר" (Schalkenmehrener Maar, אורכו 575 מטרים, ועומקו המרבי 21 מטרים).▼
▲כקילומטר וחצי דרומית מזרחית לעיירה [[דאון (גרמניה)|דאון]] מצויות שלושת
ב[[ארצות הברית]] יש כמה ריכוזי מאארים. סמוך לעיר [[אל פאסו]] ב[[טקסס]] מצויים שני מאארים יבשים: "קילבורנ'ס הול" (Kilbourne Hole) ו"הנט'ס הול" (Hunt's Hole). דוגמה טובה למאאר הוא "אגם המלח זוני" (Zuni Salt Lake) ב[[ניו מקסיקו]], אגם מלוח רדוד במכתש שתחתיתו שטוחה, שקוטרו כ-2,000 מטרים ועומקו 120 מטרים.▼
▲ב[[ארצות הברית]] יש כמה ריכוזי
ב-[[1986]] גרמה [[רעידת אדמה]] לשחרור כמויות גדולות של [[פחמן דו-חמצני]] מהמאר המכונה [[אגם ניוס]] ב[[קמרון]] שב[[אפריקה]] ו-1,700 איש מהכפרים בסביבה מתו מ[[חנק (רפואה)|חנק]].
ב[[ישראל]] יש כמה מארים, רובם יבשים ורובם מרוכזות ב[[רמת הגולן]]. ב[[יער אודם]] מפוזרים 23 מארים יבשים הקרויים על פי השם הערבי המקומי ג'ובות (גבי געש). אלו הם בורות גדולים ותלולים. קוטרה של הג'ובה הגדולה ביותר (הקרויה הג'ובה הגדולה) מגיע לכ-250 מטרים ועומקה כששים מטרים. גם [[בריכת רם]] היא, על פי ההשערה המקובלת ביותר, מאר, אם כי יש תאוריות אחרות. דוגמה למאר שלא ברמת הגולן מהווה [[שקע הבזלת של דלתון]].
== הערות שוליים ==
שורה 38 ⟵ 26:
*[http://volcanoes.usgs.gov/Products/Pglossary/maar.html מאר במילון המונחים של USGS]
*[http://vulcan.wr.usgs.gov/Glossary/Maars/description_maars.html מארים וחרוטי טוף באתר USGS]
*[http://volcanodb.com/volcanoes/Maar רשימת המארים בעולם]
<gallery widths="200px" heights="200px" perrow="3">
| |||