כפתור ופרח – הבדלי גרסאות

חיבור על א"י והלכותיה, מאת רבי אשתורי הפרחי
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דף חדש: {{בעבודה}} '''כפתור ופרח''' הוא חיבורו הלכתי של רבי אשתורי הפרחי שחובר במאה ה-14 על ה[[מצוות התלוי…
(אין הבדלים)

גרסה מ־06:01, 26 במרץ 2009

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

כפתור ופרח הוא חיבורו הלכתי של רבי אשתורי הפרחי שחובר במאה ה-14 על המצוות התלויות בארץ. אגב הדיון ההלכתי, הוא מביא תיאור גאוגרפי של הארץ בזמנו, על תושביה, על גבולותיה - בהקשר לתחומים עליהם חלות המצוות. למימוש מחקרו הוא למד את השפה הערבית ושוטט בארץ ישראל. הוא חיפש שרידים למקומות ולצמחים המוזכרים במקרא. על פי חקירותיו בארץ הוא מצא 180מקומות ששמותיהם מוזכרים במקרא ובתלמוד.

המהדורה הנוכחית של הספר הודפסה בשנת 1897 על-ידי אברהם משה לונץ בירושלים ופעם נוספת לאחר שנתיים בתמיכת חברת כל ישראל חברים מפאריז ומכון-צונץ (צונץ שטיפטונג) בברלין . הוא מגדירו בעשר הספר :בראשון בחוקרי ארה"ק. הוא מקדיש את הספר לכבוד הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. כן הוא מביא רשימה מלאה של המנויים על פירסומיו :"ירושלים" ולוח ארץ ישראל - לא מן הנמנע שאלו סיוע לו במימון הספר בין 418 עמודים. פרק 11 של הספר כולל נושאים בעלי ענין לימינו והודפס שוב בימינו על-ידי "המכון ללימודי מצוות הארץ".

הוא בחר לכתוב את הספר בבית שאן . במבוא לספר כתב לונץ : " (הוא) החליט לעזוב את ירושלים לפני מלאת לו שנה לישיבתו בה (בשנת 1315 בקרוב), ולהאחז באחת הערים הקטנות, למען יהי' רחוק משאון הקריה, ויוכל לעסוק בתורה כחפצו, ויבחר לא את העיר הק ט נ ה (הדגש במקור) ונעימה "בית שאן" למושב לו, אשר בה הי' ישוב קטן מאחינו; למען יוכל לשבת במנוחה ולעסוק בחקירת ארה"ק ולחבר חיבור מיוחד כתוצאות חקירותיו ובה כלה את כל חייו".‏‏[1]

על הספר

הספר הודפס לראשונה בשנת 1548 בונציה שבאיטליה. פעם שנייה הודפס בשנת 1850 בברלין שבגרמניה והמהדורה הנוכחית היא השלישית.

מהדורת לונץ כוללת את הספר המקורי ובו התדיינות במצוות התלויות בארץ, דיני הצדוקים והכותים לעניניהם, לוח הזמנים שהוא מגדירו "תכונת קשת הראיה", לוח השנה - "זמן השמיטות וחשבון השטרות" וכן תיאור הארץ, אנשיה, צמחיה, גבולותיה. המוציא לאור של הספר הוסיף לו וכן המחבר הוסיף לו הגהות של חכמי העבר, מפתחות מפורטים ותולדות המחבר, תרשים של ה"בית השני" וכן "לוח תמונת המטבעות העתיקות פתוחי עין" .

בשער סיפרו הוא כתב:

"הן הייתי כשני שנים בגליל, דורש וחוקר את הארץ, ועוד חמש שנים בשאר ארצות השבטים, לא מנעתי עצמי שעה אחת מרגל את הארץ, ברוך העוזר.

'חברי בית המדרש להלכה בהתיישבות

תיאורים נבחרים מובאים מאתרים מצפון הארץ ומדרומה:

  • עכו - היא חלק מהארץ, שכן רבי אבא מנשק היה כיפי עכו, לפי הרמב"ם, שכן זהו המקום הראשון אליו מגיעים הבאים לארץ. [2]
  • הר מירון - חצי שעה מגוש חלב. שם "מי מרום" המוזכר בספר יהושע, שם היה "במקום המיוחס לבית המדרש של רבי שמעון בן יוחאי.
  • שילה - "היא לדרום שכם כשלוש שעות ביושר, אלא שנוטה מעט למזרח והוא בדרך העולה לירושלים.
  • כפר דרום - מעזה לדרום יש עיר ושמה דרום וקורין לה דרון. שם היה גר רבי אליעזר בן יצחק - איש כפר דרום.

לקריאה נוספת

  • יצחק אלפסי, ממזרח שמש, הוצאת קשרים ירושלים, עמודים 64-68
  • חברי בית המדרש להלכה בהתיישבות, כפתור ופרח - פרק י"א: גבולות הארץ, המכון ללימודי מצוות הארץ.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ‏ עמ' xxxii ספר א': כפתור ופרח מתוך "אוצר ספרות ארץ ישראל", מאת הרב אישתורי הפרחי ז"ל מאת אברהם משה לונץ. ירושלים, תרנ"ט ‏
  2. ^ הלכות מלכים, פרק ה' הלכה י'