Who's Next – הבדלי גרסאות

|הוקלט=מרץ - מאי, 1971

'''Who's Next''' הוא אלבומה השישי של להקת הרוק הבריטית '''[[המי]]''' משנת- [[1971]]. רבים סוברים כי זהו אלבומה הטוב ביותר של הלהקה.

לאחר שויתרה על הפרויקט, הלהקה חזרה לאולפן ההקלטות במטרה להתחיל מחדש. על אף שהרעיון לפרויקט המקורי ננטש, מספר שירים ונסיונות נותרו כחומרים לאלבום עליו תכננו לעבוד: שורה מהשיר- ''Pure And Easy'' שבפי טאונסנד הייתה הציר המרכזי בפרויקט, הועברה לשיר- ''The Song Is Over'', שנכנס לאלבום הסופי.

אחד מהרעיונות הראשוניים לפרויקט שכללו העברת נתוני סאונד מוסנתזריםמסונתזים של אנשים בקהל כחלק מהרצועות המוזיקליות, שוחזרו בקטעי מוזיקת רקע לשיר- ''[[Baba O'rileyRiley]]''. המעבר מהרעיון הפשטני לנושא יותר מוגבל יצרה חופש יצירתי חדש אצל הלהקה: בעוד שמספר רב של אלבומים של הלהקה התבססו על עלילה מוגדרת, באלבום זה התנסתה הלהקה ביצירת שירים שכל אחד בעל תבנית עצמאית.

עם צאתו, זכה האלבום במהירות להוכרהלהכרה על הייחודיות והדינמיקה במוזיקה שבו. הוא יצא בתקופה בה הייתה התקדמות בפיתוח הסאונד והמעבר לשימוש נגיש יותר ב[[סינתסייזר]] והתוצאה הייתה אלבום בעל סאונד ייחודי וחדשני לאותה התקופה, אם כי לא התקבל בברכה אצל חלק מהמעריצים האדוקים של הלהקה. על אף הדומיננטיות של המוזיקה האלקטרונית באלבום, קיימות נגיעות אקוסטיות בחלק מהשירים, והשירה של דלטרי נודדת בין קטעים עוצמתיים ומחוספסים לבין שירה שקטה והרמונית.

טאונסנד השתמש בסוג המיושן של הסינתסייזר שהתבסס על קלידים אלקטרוניים באופנים שונים: באפקט של המיה שניכר במספר רב של שירים, בעיקר בשיר הפותח באלבום, ''Baba O'rileyRiley'', ובשיר החותם, ''[[Won't Get Fooled Again]]'', בעוד במקומות אחרים היה שימוש בצלילים עדינים יותר כמבואה לשירים, כמו ב- ''Bargain'', או בצלילים נסיונייםניסיוניים כמו בשיר- ''The Song Is Over'', שהפתיחה בו מזכירה רתיחה של קומקום חשמלי. השימוש בסינתסייזר לא פסח על הגיטרות, שכן טאונסנד השתמש בו כדי לווסת את הסאונד הצווחני של הגיטרות בחלק מהשירים כמו ב- ''Going Mobile'', ובסוף השיר השתמש באמצעי הסינתסייזר כדי ליצור צליל של בעבוע באמצעות הגיטרה.

האלבום נפתח עם השיר החדשני- ''Baba O'rileyRiley'', שעליו מבצע טאונסנד בקלידים וסולו בכינור בידי דייב ארבוס. שם השיר הוקדש לכבוד הגורו של טאונסנד, מההר באבא, והמלחין בעל ההשפעה עליו, טרי ריילי. השיר הציג את העבודה הנסיוניתהניסיונית של טאונסנד על סינתסייזר יחד עם המרקמים המסורתיים של מוזיקת הרוק הכבד של המי. שירים ידועים נוספים כוללים את הבלדה המסעירה, ''[[Behind Blue Eyes]]'', והשיר החותם את האלבום, שיר המהפכה ההרסני של הלהקה, ''Won't Get FooedFooled Again''.

תמונת האלבום מראה את חברי הלהקה רגע לאחר שסיימו להשתין על מבנה בטון במרכז מכתש. נהוג לשייך את התמונה למונולית שמתגלה על הירח בסרט ''[[2001: אודיסיאה בחלל]]''. המבנה עצמו קיים במכרה הפחם שבמחוז דורהם באנגליה. בשנת- 2003, ערוץ ''[[VH1]]'' בחר בתמונה במקום השני ברשימת "עטיפות האלבומים הגדולות ביותר".

'''Who's Next''' הפך להצלחה אדירה, הן מסחרית והן בביקורות שקיבל. במדריך לצרכן של רוברט כריסטגאו נכתב: "עם הגיטרות האקוסטיות ומקצב התיפוף בו, זהו לא עוד אלבום רוק כבד מלוטש כמו "טומי", יש בו יותר עסיסיות מ- ''[[Live at Leeds]]'', ויש בו שימוש בסינתסייזר לגיוון הכוח של שלושת הנגנים, ולאו דווקא בשביל להציג את המוזיקה כיותר אומנותית." כריסטגאו נתן לאלבום ציון 'A'.

בסוף- 1971, כשיצא הסקר הראשון של "Pazz & Jop Critics", האלבום זכה ללא כל תחרות במקום הראשון, משאיר את האלבום שאחריו בהפרש של 208 נקודות. במאמר בו נותחו התוצאות, כתב כריסטגאו: "כולם מכתירים את- ''Who's Next'' בתור אלבום רוק כבד נהדר, על אף שהוא כולל מספר בלדות, קטעי כינור אומנותיים וכלים סינתסייזרים. מה שכן ברור לכל, שזוהי יצירת המופת היחידה של עולם הפופ השנה."

''(כל שירי הבונוס שיצאו בהוצאה המחודשת לא יצאו לאור בעבר בשום פורמט, מלבד שירים 12 ו- 15.'')

=== ''Who's Next - deluxe Edition'' (2003) ===

*[[פיט טאונסנד]] - [[גיטרה חשמלית]], [[פסנתר]] ו[[סינתסייזר]].

*[[רוג'ר דלטריידלטרי]] - [[שירה]]

*[[ג'ון אנטוויסל]] - [[גיטרה בס]], שירה ב- ''My Wife''

*[[קית' מון]] - [[תופים]]

*דייב ארבוס - [[כינור]] ב-Baba O'rileyRiley