העיט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 21:
"'''העיט'''" סרטו של הבמאי [[יקי יושע]], יצא לאקרנים ב-[[1981]], זמן קצר לפני [[מלחמת לבנון]], עסק במפעלי הנצחת חללי [[צה"ל]] ועורר זעם רב בחברה הישראלית שראתה בסרט חציית קו אדום.
הסרט הוקרן בישראל בגרסה מצונזרת אך ייצג את המדינה ב[[פסטיבל קאן]] והוקרן בחו"ל בגרסתו המלאה.
 
סביב הקרנת הסרט התנהל מאבק משפטי לאחר שתחילה אישרה המועצה לביקורת סרטים ומחזות ברוב דחוק (8 מול 7) להקרין את הסרט בגרסתו המלאה (לפני מבוגרים עד גיל 18). אולם כחודש לאחר מכן, בעקבות המחאה הציבורית ופניית סגן שר הביטחון דאז, [[מרדכי ציפורי]] לשר הפנים דאז, [[יוסף בורג]] התכנסה מליאת המועצה מחדש והחליטה על השמתת שתי סצינות ושני משפטים מסוימים ובניהם המשפט אותו אומר גיבור הסרט לאמו: "עיט הוא עוף הניזון מפגרים".
 
בדיון השני שהתקיים בפני המועצה בטרם הוחלט לצנזר את הסר אמר [[יקי יושע]] בין השאר את הדברים הבאים: "אין לי שום יכולת למנוע את הכאב של ההורים השכולים שיראו את הסרט, אלא אם כן נוריד את הסרט כולו, אני לא יכול להגיד שכאבם מחמיא לי, אני לא יכול להגיד שאני ישן טוב בלילה, כאשר אני יודע שיש הורים שכולים שנפגעים מהסרט, לא בשביל זה עשיתי את הסרט, אך כאמן אני יודע שכאשר אתה מתבטא בצורה ברורה, אתה זוכה להתקפות ממישהו ואם לא תוכל לעמוד בלחץ, אל תהיה אמן".
 
[[יקי יושע]] וחברת ההפקה שלו עתרו לבג"צ (מס' 243/81) כנגד החלטת המועצה לצנזר את הסרט אך עתירה זו נדחתה. הרכב השופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון דאז [[משה לנדוי]] העירו ליוצר הסרט במהלך הדיון כי מוטב היה אילולי היה משתמש בשם "העיט" ויכול היה "להסתפק בשמו של הספר 'היהודי האחרון', שעליו מבוסס הסרט".