|
[[תמונה:M100 cepeid.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משתנה קפאידי ב[[גלקסיה]] [[M100]]]]
'''משתניםמשתנה קפאידיםקפאידי''' הםהוא [[כוכב|כוכבי]] ענק בעליבעל [[בהירות]] ה[[כוכב משתנה|משתנה]] ב[[מחזור (פיזיקה)|מחזור]] קבוע, בתדירות אופיינית המתבטאת ב[[עקומת בהירות]] שונה לכל כוכב. קרויים על שם הכוכב [[דלתא בקפאוס]], שהוא משתנה קפאידי.
בשנת [[1912]] גילתה ה[[אסטרונומיהאסטרונום|אסטרונומית]] [[הנרייטה ליוויט]] כי קיים קשר בין זמן מחזור בהירות של משתנה קפאידי לבין [[בהירות מוחלטת|הבהירות המוחלטת]] שלו. תגלית זו איפשרה את השימוש במשתנים קפאידים כ[[נר תקני|נרות תקניים]] למדידת מרחקים ביקום, דבר שאיפשר (בזכות הבוהק הגבוה שלהם) להרחיב את מדידת המרחקים לטווחים גדולים יותר.
האסטרונום [[אדווין האבל]] גילה ב־[[1929]] משתנים קפאידים ב[[גלקסיה]] הסמוכה [[אנדרומדה]]. גילוי זה חשף כי מדובר בגלקסיה נוספת לשבילל[[שביל החלב]], ולא ל[[ערפילית]] בתוכו.
הקשר בין זמן המחזור של קפאיד לבוהק המוחלט שלו נתון על ידי הנוסחה האמפירית <math>M_a=-2.81 log(C) - 1.43</math> כשזמן המחזור C נתון בימים. במיכשור הקיים בימינו (2006) ניתן לזהות משתנים קפאידים ב[[גלקסיה|גלקסיות]] במרחק של 60 מיליון [[שנת אור|שנות אור]].
כיום מקובל להניח שקפאידים הם כוכבי ענק שנמצאים בשלבים האחרונים של חייהם. כוכבים אלו סיימו את תקופת [[הסדרה הראשית]] בחייהם ומקיימים [[היתוך גרעיני]] של [[הליום]] בליבתם. מאחר והיתוךהיתוך הליום רגיש מאוד לשינויים ב[[לחץ]] וב[[טמפרטורה]], ולכן התהליך אינו יציב. בתחילת מחזור הדחיסות והטמפרטורה בשיאן, ואז בוהק הקפאיד בשיאו. הטמפרטורה הגבוהה גורמת ללחץ גבוה שמפזר את ליבת הכוכב, מוריד את הטמפרטורה ומביא להיתוך איטי יותר. בשל ההאטה ליבת הכוכב מתקרר ונדחסת - וחוזר חלילה. לדלתא בקפאוס, למשל, מחזור של 5.36634 ימים.
==קישורים חיצוניים==
| 