שכונת הארגזים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דף חדש: {{בעבודה}} '''שכונת הארגזים''' היא שכונה בדרום-מזרח תל אביב. היא גובלת ב[[דרך לח"…
 
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''שכונת הארגזים''' היא [[שכונה]] ב[[רובעי תל אביב#רובע 9|דרום-מזרח]] [[תל אביב]]. היאשטחה כ-136 [[דונם]], והיא גובלת ב[[דרך לח"י]] ו[[נווה צה"ל]] בצפון, ב[[לבנה (שכונה)|לבנה]] במזרח, ב[[פארק מנחם בגין]] ו[[נחל איילון]] בדרום וב[[שכונת עזרא]] במערב.
 
==היסטוריה==
השכונה נמצאת בשטח בו שכנה עד [[מלחמת העצמאות]] העיירה [[סלמה (שפלה)|סלמה]], שנכבשה ב[[מבצע חמץ]]. לאחר קום המדינה, התיישבו בבתי העיירה תושבים יהודים, שנשלחו על ידי [[הסוכנות היהודית]] או הגיעו בעידודה. חלק מהתושבים הקימו בתים חדשים על הקרקע. במשך השנים הוקמו בשכונה בתים נוספים, חלקם בידי בניהם של התושבים הראשונים וחלקם בידי תושבים חדשים, בהם קבוצת [[אסיר]]ים משוחררים שהתיישבו במתחם המכונה "מתחם אסמל". ב-[[1991]] הוקמו בשכונה 56 [[מגורון|מגורונים]], בהם שוכנו [[עולים חדשים|עולים]] מ[[ברית המועצות]] וזוגות צעירים.
 
תושביה הראשונים של השכונה לא הורשו [[מרשם המקרקעין|לרשום]] את נכסיהם, ולא הוכרה כל [[זכות הקניין|זכות קניין]] שלהם בבתים. התושבים שהגיעו בהמשך התיישבו במקום ללא היתר לכך, ומשכך, גם הם נעדרי זכויות קניין במקום. התרחבות השכונה נעשתה באופן עצמאי, ללא שהוקמו התשתיות לכך. מרבית רחובותיה אינם אלא שבילים צרים ולא סלולים, אין בה [[בית ספר|בתי ספר]] או [[גן ילדים|גני ילדים]], פינוי אשפה מוסדר החל רק בראשית [[המאה ה-21]], ובהיעדר מערכת [[ניקוז]] מסודרת היא סובלת מהצפות כמעט מדי חורף. בביקורו בשכונה ב-[[1992]], אמר ראש הממשלה [[יצחק רבין]] כי השכונה מזכירה לו את [[מחנה פליטים|מחנה הפליטים]] [[ג'בליה]].
 
==נסיונות הפינוי==
ב-[[1993]] המליץ [[מינהל מקרקעי ישראל]] על ביצוע תוכנית [[פינוי-בינוי]] בשכונת הארגזים. תוכנית זו נכשלה, לאחר שרק תושבים בודדים נענו להצעה שניתנה להם, וחלקם אף שבו ותפסו קרקעות בשכונה. בעקבות כישלון התוכנית, פרסמו ב-[[1994]] המינהל ו[[עיריית תל אביב-יפו]] [[מכרז]] למכירת הקרקע וזכויות להקמת 860 יחידות דיור. לאחר שה[[תב"ע]] שונתה כך שתאפשר הקמת 1,200 יחידות דיור, פורסם מכרז חדש ב-[[1996]]. שתי התארגנויות מקומיות של תושבים עתרו ל[[בג"ץ]] נגד קיום המכרז, ודרשו לאפשר להם למכור את הקרקעות בעצמן. במהלך הדיונים בעתירות שונו תנאי המכרז, והפיצוי המוצע למפונים הוגדל. השופט [[מישאל חשין|חשין]] דחה את העתירות, בציינו כי שינוי המכרז לטובת התושבים נעשה בזכות מאמצי העותרים‏‏<ref>‏בג"ץ 6715/97 '''שלמה לוי ואח' נ' שר התשתיות הלאומיות ואח''''.‏</ref>.
 
במכרז שיצא לפועל בסופו של דבר זכתה חברת "נידר", אך היא נסוגה ממנו לאחר ש[[מטען חבלה]] הונח מתחת לרכבו של הבעלים. חברת "מצלאווי חברה לבניין", שבאה בעקבותיה, החלה בהחתמת התושבים על [[חוזה|חוזי]] הפינוי, אך בסופו של דבר גם היא חזרה בה. בעקבות זאת, פורסם ב-[[1998]] מכרז חדש.
 
שני [[קבלן בניין|קבלנים]] ניגשו למכרז החדש, והזוכה היה ישעיהו חכשורי, שהציע סכום של 1.2 מיליון שקלים חדשים עבור הקרקע, ששוויה הוערך ב-175 מיליון שקלים חדשים (הקבלן השני הציע לא לשלם כלל). בראשית [[2001]] החל הקבלן החדש בהחתמת התושבים על חוזים, ונגד תושבים שסירבו לחתום על החוזים הוגשו תביעות לסילוק יד. לאחרונים לא הוצעו עוד החוזים המשופרים, כי אם פיצויים בשיעור נמוך יותר, התואם את המכרזים מ-1993. החברה של חכשורי הגיע להסכם פינוי עם 85 משפחות, ובניין מגורים ראשון ובו 17 קומות ו-66 יחידות דיור הוקם בחלקה הדרומי של השכונה. מאז, הואט הפינוי, ובניינים חדשים לא הוקמו.
 
 
== הערות שוליים ==
<references />
 
==קישורים חיצוניים==
* [[עינת פישביין]], [http://www.adva.org/UserFiles/File/pinui%20binui%20shhunat%20argazim.pdf פינוי-בינוי: סיפורה של שכונת הארגזים], באתר [[מרכז אדוה]] ([[2003]])
 
[[קטגוריה: תל אביב-יפו: שכונות]]