ריבוד חברתי – הבדלי גרסאות

נוספו 2 בתים ,  לפני 13 שנים
סידור
(קישור מדוייק יותר לויקי באנגלית)
(סידור)
{{פירוש נוסף|נוכחי=מונח סוציולוגי|אחר=יצירת חומר רב שכבתי|ראו=[[למינציה]]}}
'''ריבוד''' הוא שיטה שלפיה ה[[חברה]] מדרגת את חבריהפרטיה למערכת [[היררכיה|היררכיתהייררכית]], בעלת מדרג של גבוה/נמוך, לפי אפיון סוציולוגי מסוים.
 
גורמים תורמיםשתורמים לריבוד החברתי יכולים להיות: מקצוע, הכנסה, השכלה, דת, מוצא, פוליטיקה.
 
ב[[סוציולוגיה]] המודרנית השימוש במושג זה מתייחס כמעט בלעדית ל[[ריבוד מעמדי]] כלומר ההתפלגות של החברה לפי היכולות והאמצעים הכלכליים של הפרטים. על הריבוד משפיעים גורמים שונים, בהם מעמד חברתי, מצב כלכלי, השכלה והשתייכות לקבוצה אתנית.
 
כדי שיתקיים ריבוד, דרושים שני תנאים מקדימים:
#[[בידול]] (דיפרנציאציה): כדי שיתקיים ריבוד, על המערכת החברתית להכיל בתוכהּ מספר תפקידים; שכן הבדלים ריבודיים מבוססים על הבדלים בתפקיד החברתי של ה[[אקטור]].
#[[היררכיה]]: כדי ליצור ריבוד, על ההבדלים בין התפקידים להתבטא לא רק בהבדלים טכניים – נושאי אחריות שונים – אלא גם הבדליםהבחנה הירארכייםהירארכית; תפקיד אחד ממוקם גבוה יותר במדרג החברתי מתפקיד אחר. הבדלי מיקום כאלה יכולים להתבטא במגוון דרכים - הבדלים ב[[יוקרה]], בתגמולים [[כלכלה|כלכליים]] או אחרים, ועוד.
 
התופעה שבה נותר ריבוד בעינו לתקופה של יותר מדור – כאשר ילדים נשארים באותו מקום במדרג הריבודי בו היו הוריהם – מכונה [[שעתוק (סוציולוגיה)|שעתוקשִעתוק]] של המבנה הריבודי. כאשר מתקיים שיעתוק שכזה, ניתן לדבר על [[מעמד חברתי]].
 
גישות שונות בסוציולוגיה מסבירות באופנים שונים את היווצרות הריבוד. לפי ההסבר ה[[פונקציונליזם|הפונקציונליסטיפונקציונליסטי]], הריבוד ממלא תפקיד חשוב במערכת הכלכלית. העובדה כי מקצועות שונים מקבלים תגמול שונה על עבודתם מבטיחה הן את מילוי כלל התפקידים הדרושים בחברה והן את היוקרה הנדרשת למקצועות מסוימים. כתוצאה מכך, אדם מוצא את מקומו בסולם הריבודי על-סמך כישוריו המולדים ועל סמך הכשרתו המקצועית.
גישות שונות בסוציולוגיה מסבירות באופנים שונים את היווצרות הריבוד.
 
לפי ההסבר [[פונקציונליזם|הפונקציונליסטי]], הריבוד ממלא תפקיד חשוב במערכת הכלכלית. העובדה כי מקצועות שונים מקבלים תגמול שונה על עבודתם מבטיחה הן את מילוי כלל התפקידים הדרושים בחברה והן את היוקרה הנדרשת למקצועות מסוימים. כתוצאה מכך, אדם מוצא את מקומו בסולם הריבודי על-סמך כישוריו המולדים ועל סמך הכשרתו המקצועית.
[[גישות קונפליקט]], ובמיוחד הגישה ה[[מרקסיזם|המרקסיסטיתמרקסיסטית]], מצביעות על מספר בעיות בהסבר זה, והמרכזית שבהן היא כי השעתוק של הריבוד לאורך הדורות מראה כי מיקומו של אדם בסולם הריבודי אינו תלוי רק בכישוריו. גישות אלו מציעות כהסבר לריבוד את המאבקים החברתיים, בהם קבוצות מסוימותמסויימות מנצלות את [[כוח (חברה)|כוחן החברתי]] על מנת להבטיח לעצמן משאבים.
 
[[גישות קונפליקט]], ובמיוחד הגישה [[מרקסיזם|המרקסיסטית]], מצביעות על מספר בעיות בהסבר זה, והמרכזית שבהן היא כי השעתוק של הריבוד לאורך הדורות מראה כי מיקומו של אדם בסולם הריבודי אינו תלוי רק בכישוריו. גישות אלו מציעות כהסבר לריבוד את המאבקים החברתיים, בהם קבוצות מסוימות מנצלות את [[כוח (חברה)|כוחן החברתי]] על מנת להבטיח לעצמן משאבים.
==ראו גם==
*[[ניעות חברתית]]
*[[פונקציונליזם-סטרוקטורלי]]
 
==לקריאה נוספת==
* דיויס, ק., ווילברט, א.מור (1992). כמה עקרונות של הריבוד החברתי. בתוך: ד' רוט הלר ונ' נוה (עורכים) היחיד והסדר החברתי, הוצאת עם עובד ע"מ 308-320
משתמש אלמוני