הבדלים בין גרסאות בדף "אלכסנדר עזר יבזרוב"

מ
בוט החלפות: ארגון; הייתה ; בינלאומי; תל אביב; תוכנית; על ידי; אידאולוג; תעשייה;
מ
מ (בוט החלפות: ארגון; הייתה ; בינלאומי; תל אביב; תוכנית; על ידי; אידאולוג; תעשייה;)
[[קובץ:Adam006.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלכסנדר עזר-יבזרוב]]
'''אלכסנדר עזר (יבזרוב)''' ([[10 במאי]] [[1894]] - [[25 בדצמבר]] [[1973]]), היה יזם ציוני שפעל ב[[ארץ ישראל]] בתקופת [[היישוב]] ולאחר קום [[מדינת ישראל]], והיה פעיל באירגוןבארגון תערוכות כ[[יריד המזרח]], ותערוכות רבות נוספות. עזר-יבזרוב פעל בתחומי ה[[תעשייה]] וה[[תיירות]], ונמנה עם היזמים שהביאו להקמת [[בנייני האומה]] ב[[ירושלים]].
 
אלכסנדר יבזרוב נולד ב[[פרילוקי]] שב[[אוקראינה]] בשנת 1894 למשפחה יהודית אמידה. אביו, מנואל יבזרוב, היה מנהל [[חברת ביטוח]], ובן אחיו של ה[[מגיד (דרשן)|מגיד]] הידוע [[יהודה צבי יבזרוב]]. יבזרוב למד בגימנסיה גורבץ ב[[פטרבורג]] שם נתפס לאידיאולוגיהלאידאולוגיה ה[[ציונות|ציונית]]. בשנת [[1913]] סיים את לימודי ה[[משפטים]] באוניברסיטת פטרבורג. בתקופת לימודיו ייסד ביחד עם [[אברהם אידלסון]] את אגודת "החבר" וערך עיתון ציוני בשם "הסטודנט היהודי" שהופץ בכל רחבי רוסיה.
 
בשנים [[1915]] - [[1920]] שהה ב[[טומסק]], שם השלים את לימודיו ועסק בעסקי הביטוח, אך נסחף בהדרגה לפעילות ציונית במשרה מלאה. בשנת [[1915]] נבחר ליו"ר הוועד הציוני של ציוני סיביר המערבית, ולנציג היהודים ב[[דומה]]. באותה עת הוציא כתב עת בשם "החיים היהודיים" וניהל פעילות ציונית בקרב החיילים היהודיים.
בשנת [[1921]] הגיע ל[[יפו]] והצטרף ל"קבוצה הסיבירית" שסללה את כביש חיפה-ג'דה. לאחר מכן עבד בהקמת המחנה הבריטי ב[[ג'נין]] שם הכיר את אשתו, רבקה וולקינשטיין, שטיפלה בו כ[[אח (מקצוע)|אחות רחמנייה]], כאשר חלה ב[[קדחת]]. השניים נישאו בשנת [[1925]].
 
באותן שנים, ראשית שנות העשרים, כאשר כל המאמץ הלאומי הופנה לבניין וחקלאות, הגיע יבזרוב למסקנה שלא תהא תוחלת למעשה הציוני ללא תעשייה. יבזרוב התחיל בעריכת תערוכות שיציגו לעולם את התוצרת התעשייתית בארץ ישראל. תערוכה ראשונה נפתחה בשנת [[1923]], והשתתפו בה 16 מפעלים. בשנת [[1924]] השתתפו בתערוכה 124 מפעלים, והחל משנת [[1929]] הוכרו התערוכות כתערוכות בין-לאומיותבינלאומיות בחסות [[הנציב העליון]] הבריטי.
 
הוא הקים חברה לפיתוח כלכלי בשם: "מסחר ותעשיהותעשייה", שהוציאה דו-שבועון לבעיות כלכלה ותעשייה, והקים, ביחד עם [[שלמה יפה]] [http://shocharim.huji.ac.il/Page.asp?pg=9&id=50&t=81] ו[[אברהם אידלסון]], את חברת [[יריד המזרח]], שהקימה ירידי ענק בארץ ישראל של ראשית [[שנות ה-30]].
[[קובץ:Adam010.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העמוד הראשון של כתב העת "מסחר ותעשייה" משנת [[1925]]]]
התערוכה בשנת [[1932]] הייתה כבר תערוכה בקנה מידה ענק גם בממדים עולמיים. בצפון תל- אביב סמוך ל[[שפך הירקון]] הוקם אתר "יריד המזרח", הוקמו ביתנים לכל מדינה שלקחה חלק בתערוכה והשתתפו בה 820 חברות זרות. מספר המבקרים עמד על 285,000 איש. סמל התערוכה נקבע "הגמל המעופף" אשר עוצב ע"יעל ידי הארכיטקט [[אריה אלחנני]] בהשראתו של יבזרוב. בשנת [[1934]] ביקרו בתערוכה 600,000 איש, וזאת כאשר כל אוכלוסיית תל- אביב מנתה 85,000 איש. ביריד השתתפו 1,500 חברות זרות ועוד 200 חברות מקומיות. שטחי יריד המזרח שימשו גם לתערוכות אחרות. ב- [[1933]] נערך יריד הספרים הראשון בישראל - תערוכת ביאליק. יריד המזרח של שנת [[1936]] סבל מ[[המרד הערבי הגדול]] והיה מצומצם למדי.
 
בסוף שנות ה-30 טען יבזרוב כי יש לבסס את כלכלת הארץ על תיירות, ויזם סדרה של [[צילום אוויר|צילומי אוויר]] של ארץ ישראל, שבוצעו על ידי הצלם [[זולטן קלוגר]].
 
נסיונו של יבזרוב בארגון תערוכות נוצל גם לייצוג היישוב העברי בחו"ל. הוא הקים את הביתן הארץ ישראלי בעשרות תערוכות, בהן גם התערוכה "העולם של מחר" שנערכה ב[[ניו-יורק]] בשנת [[1939]], והיתהוהייתה התערוכה הגדולה בעולם עד אז. בשנים [[1945]] - [[1949]] ארגן יבזרוב שתי תערוכות עבור ה[[קק"ל]] "עם ואדמתו" שזכו להצלחה רבה. אשתו, רבקה, עבדה כאחות רחמנייה, וגידלה את שני ילדיהם, אך לא נמנעה מפעילות ציבורית. בשנת [[1943]] יזמה את הקמתו של בית הספר לאחיות "הדסה" ב[[תל אביב]], בית הספר השני לאחיות בארץ ישראל.
 
עם קום [[מדינת ישראל]] עיברת יבזרוב את שמו לעזר, עבר ל[[ירושלים]] והחל בהקמת "[[בנייני האומה]]" - תכניתתוכנית ענק לאולמות תיאטרון, היכלי קונגרסים, שטחי תערוכות, מגרשי ספורט ומרכז לכל העם היהודי. ב-[[1950]], עם תחילת הבנייה התגלו באתר הבנייה שרידי המחנה הרומאי שצר על ירושלים, ועזר רואה בכך סימן נוסף לחידוש החיים היהודיים בבירה. הבנייה התקדמה בעצלתיים, הכסף מתרומות יהודי הגולה נגמר, ו[[הקונגרס הציוני]] הכ"ב התקיים בבניין שעוד כולו פיגומים וקורות חשופות, וללא תקרה. בשנת [[1953]], נערכה בבנייני האומה תערוכת ענק להישגי המדינה הצעירה "כיבוש השממה" בה ביקרו כחצי מליון איש מכל העולם, ובשנת [[1958]] "תערוכת העשור" בה ביקרו קרוב למיליון איש.
 
בשנת [[1953]] התחיל יבזרוב לערוך כתב עת רוסי ציוני "ווסטניק ישראל" ששינה את שמו ל"שלום". העיתון הופץ בדרך לא דרך בכל רחבי [[ברית המועצות]] וזכה לתהודה אדירה. בהמשך שידר ברוסית ליהודי [[ברית המועצות]] ב[[גלים קצרים]] שיקלטו מעבר ל[[מסך הברזל]], המכונים "[[קול ציון לגולה]]", וכדי שמשפחתו ברוסיה לא תיפגע, כינה את עצמו "אסף טל-אור" על שם שלושה מנכדיו.
271,876

עריכות