הבלתי מפלגתיים – הבדלי גרסאות

'''הבלתי מפלגתיים''' היתההייתה תנועה עממית של [[מעמד הפועלים|פועלים]] ב[[ארץ ישראל]] בראשית [[המאה ה-20]]. היה זה הכוח השלישי ב[[תנועת העבודה]] הישראלית בתקופת [[העלייה השנייה]] ו[[העלייה השלישית]], לצד הפועלים שהתארגנו במסגרת המפלגתית שכללה את המפלגות [[פועלי ציון]] ו[[הפועל הצעיר]]. בסיס הכוח של המפלגות היה הקיבוץ היהודי ב[[גולה]]. חלק מהפועלים שעלו בעלייה השנייה לא מצאו את מקומם במפלגות הקיימות עד אז. עבור חלק היה זה בשל חילוקי דעות [[אידאולוגיה|אידיאולוגייםאידאולוגיים]] ועבור אחרים, בשל הרצון להתבסס באופן עצמאי בארץ ישראל תוך דאגה לפועלי ארץ ישראל, וללא הזיקות והשיקולים שהנחו את המפלגות ושהיו קשורים לארגון הציבור היהודי בגולה (שאלת השפה ה[[עברית]] כשפת תרבות בגולה למשל, או הקשר עם [[האינטרנציונל הסוציאליסטי]]).

הבולטים בין מנהיגי הבלתי מפלגתיים היו [[ברל כצנלסון]], [[יצחק טבנקין]], [[שמואל יבנאלי]] ו[[דוד רמז]]. פעילותם המרכזית ב[[היישוב|יישוב]] היתההייתה הקמת [[הסתדרות פועלי יהודה]], [[הסתדרות פועלי הגליל]] ו[[הסתדרות פועלי השומרון]], ארגונים שדאגו להתיישבות עצמאית של פועלים, ל[[רווחה|רווחת]] העובדים, לעזרה ההדדית ולביטוח סוציאלי ובריאותי לעובדים.