אמב – הבדלי גרסאות

'''אָמְבַּ''' (ב[[געז]] '''አምባ''', ב[[תיגרינית]] '''እምባ''' אִמְבַּ) הוא [[מבצר]] [[הר]]רי המתבסס על תצורה [[גיאולוגיהגאולוגיה|גיאולוגיתגאולוגית]] אופיינית ל{{ה|רמה האתיופית}} - [[הר שולחן]] מוקף מצוקים תלולים. הגישה ליישובים המבוצרים שהוקמו על ראשי המצוקים קשה ביותר ולכן ההגנה עליהם נוחה. ממלכת [[ביתא ישראל]] הצליחה להחזיק בשורת מבצרים הרריים מעין אלה לאורך [[תולדות ביתא ישראל: 1270 - 1529|תקופת ההישרדות]], תחת התקפות הולכות ומתעצמות מצד [[האימפריה האתיופית]] הנוצרית. ב[[כברה נגסת]] מסופר על [[סלע]]ים עצומים שאגרו היהודים על שפת המבצרים בהמתנה ליום פקודה, בהם סלעים שדורדרו מראש המבצר על הכוחות המסתערים למעלה ממאה שנים לאחר הצבתם.<ref>‏[[אהרון זאב אשכלי]], '''ספר הפלשים - יהודי חבש תרבותם ומסורותיהם''', [[מוסד הרב קוק]], תש"ג 1943, עמ' 150-4‏</ref> הבקעת מערכי ההגנה ההרריים התאפשרה לראשונה בשלהי [[המאה השש עשרה]], בסיוע [[תותח]]ים [[האימפריה הפורטוגזית|פורטוגזיים]] ובמחיר אבידות כבדות בנפש.