חיי עיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: דוגמה; מסוים; מדויק; דמוית; משויך;
שורה 2:
'''חיי עיר''' (ב[[אנגלית]]: '''City Life''', "סיטי לייף") היא [[יצירה מוזיקלית]] [[מינימליזם|מינימליסטית]] בת 24 דקות שנכתבה על ידי [[סטיב רייך]]. היצירה נכתבה עבור שני [[חליל]]ים, שני [[אבוב]]ים, שתי [[קלרנית]]ות, שני [[ויברפון|ויברפונים]], שני [[דוגם צלילים|דוגמי צלילים]] ("סאמפלרים"), שני [[פסנתר]]ים, [[רביעיית מיתרים]], [[קונטרבס]] ומערכת [[כלי הקשה]] שאינם מכוונים לטונים מוגדרים. על פי הוראות הנגינה של היצירה, על כל כלי הנגינה פרט לכלי ההקשה להיות מוגברים. היצירה, אשר הוזמנה על ידי ההרכבים המוזיקליים Ensamble Modern, The London Sinfonietta ו-Ensamble Intercontemporain, הועלתה לראשונה בחודש [[מרץ]] [[1995]] והוקלטה בשנת [[1996]].
 
תפקידם של דוגמי הצלילים הדיגיטליים ביצירה להשמיע מגוון של דגימות צלילים וקטעי [[דיבור]], אשר מרביתם הוקלטו על ידי רייך עצמו בעיר [[ניו יורק]] ובסביבתה. צלילים אלה כוללים צפירות של [[כלי רכב]], רעש [[בלם (מכשיר)|בלמים]], [[אזעקה (פריצה)|אזעקות]] של מכוניות, טריקות [[דלת]], שקשוק ה[[רכבת תחתית|רכבת התחתית]] וצלילים נוספים המשוייכיםהמשויכים מבחינה רעיונית ל[[עיר]]. בפרק האחרון של היצירה אף נעשה שימוש במקטעים מתקשורת הרדיו של [[מכבי אש|מכבי האש]] של העיר ניו יורק במהלך [[הפיגוע במגדלי התאומים (1993)|הפיגוע במגדלי התאומים]] בשנת [[1993]].
 
השימוש שנעשה בדוגמי צלילים מביע את רעיון השימוש בצלילים ואף ברעשים יומיומיים כחלק מרכזי ביצירה מוזיקלית. דוגמאות מוקדמות יותר לשימוש ברעיון זה הן צפירת ה[[מונית]] ביצירה "[[אמריקני בפריז|אמריקאי בפריז]]" של [[ג'ורג' גרשווין]] ([[1928]]), צלילי האזעקה בהם השתמש [[אדגר וארז]] ביצירתו ורעש [[מדחף]] ה[[מטוס]] בו השתמש מלחין ה[[אוונגרד]] [[ג'ורג' אנתייל]]. דוגמאות מאוחרות יותר לשימוש בצלילים מחיי היום-יום ניתן למצוא במוזיקת ה[[רוקנרול]] וכן במוזיקת ה[[ראפ]] המודרנית.
 
אחד הרעיונות המרכזיים ביצירה הוא שימוש בקטעי דיבור אשר מאופיינים ב[[מוטיב]] [[מלודיה|מלודי]] מסוייםמסוים, וחיקויים בצורה מוזיקלית על ידי כלי הנגינה. ביצירה נתן רייך דגש רב ל[[אינטונציה (בלשנות)|אינטונציה]] של קטעי הדיבור, ו"תרגם" תבניות של אינטונציה ל[[תו (מוזיקה)|תווים מוזיקליים]] - בדומה לשימוש ב[[טעמי המקרא]]. בפרק הראשון, לדוגמאלדוגמה, נעשה שימוש בקריאה "Check it out" (בתרגום חופשי: "בוא ותראה!"), אותה הקליט רייך מפיו של מוכר בגדים [[היספני]]. רייך ניתח את האינטונציה המדוייקתהמדויקת של דגימת הדיבור, והפך אותה למוטיב מלודי מוזיקלי המלווה את כל הפרק ומנוגן על ידי כלי הנגינה השונים.
 
==מבנה היצירה==
היצירה מחולקת לחמישה פרקים, אשר בדומה ליצירות נוספות של רייך מסודרים בתבנית ה[[סימטריה|סימטרית]] A-B-C-B-A (תבנית דמוייתדמוית [[קשת (מבנה)|קשת]]). הפרקים הם:
 
# Check it out