רחוב אחד העם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ ←‏היסטוריה: הרחבה, ויקיזציה
שורה 6:
 
==היסטוריה==
הרחוב הוקם ב-[[1909]] עם ייסודה של [[אחוזת בית]] והיה הרחוב הצפוני ביותר מבין ארבעת הרחובות שחצו את [[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]], הרחוב הראשי הראשון בעיר. כנקודת הסיום של רחוב הרצל נבנה ברחוב אחד העם הבניין החדש של [[הגימנסיה העברית "הרצליה"]] שפעלה כבר ב-[[1905]] ב[[יפו]]. בניין הגימנסיה היה בזמנו [[נקודת ציון עירונית|נקודת הציון העירונית]] החשובה ביותר של העיר ומופת ל[[הסגנון האקלקטי בארץ ישראל|סגנון האדריכלות האקלקטית]] של התקופה. הגימנסיה פעלה במקום כחמישה עשורים עד שעברה לרחוב ז'בוטינסקי והבניין נהרס ב-[[1965]] לטובת בנייתו של [[מגדל שלום]]. מול הגימנסיה נבנה [[בית וייס|ביתו]] של [[עקיבא אריה ויס]], יוזם [[אחוזת בית]], בסגנון דומה. לאורך צידו הדרומי של הרחוב נבנו גם בתיהם של משפחות מייסדים נוספות: [[יהודית הררי|הררי]], [[מייסדי תל אביב#ישראל וחיה כהן-שצקי|כהן-שצקי]], [[שרה עזריהו|שרה]] ו[[יוסף עזריהו|יוסף עזריהו]], [[מייסדי תל אביב#דוד ורוזה מזרחי|מזרחי]], [[מיכאל פולאק|פולאק]], [[יעקב אלחנן ליטוינסקי|ליטוינסקי]], [[מנחם גילוץ|גילוץ]] ואדלרו[[ישראל יהודה אדלר|אדלר]].
 
ב-[[1922]] עלה אשר צבי גינצברג לארץ והתגורר בתל אביב בבית הסמוך לגימנסיה הרצליה (מס' 11) ברחוב שנקרא על שם עטו, עוד בעודו בחיים. בבית זה שקד על כתביו ומסופר כי בשעות הצהריים הייתה דואגת המשטרה לשקט סביב ביתו על מנת שלא יפריעו לו בכתיבתו. ב-[[1926]], לכבוד יום הולדתו ה-70 אף קיבל אות אזרחות של כבוד מעיריית תל אביב. אולם, ביתו ההיסטורי ברחוב נהרס בשנות ה-60 יחד עם הגימנסיה הרצליה.