מאסטרינג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חגי אדלר (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ארצות הברית; לעתים; מוזיקלי;
שורה 7:
כניסת הרשמקול המגנטי בסוף שנות הארבעים של המאה הקודמת יצרה מהפכה בתחום ההקלטות בכך שאפשרה חיתוך בין קטעים שונים וחיבור בין קטעים אחרים.
כניסת רשמקול עם מספר ערוצים אפשר להקליט כל כלי או זמר בנפרד ורק לאחר סיום ההקלטות, חיבורם יחדיו בעזרת [[מערבל אותות]] (Mixer) לדיסק מאסטר עם ערוץ אחד (Mono) או שני ערוצים (Stereo).
לפני הקלטת המיקס לדיסק המאסטר החלו לעיתיםלעתים טכנאי המאסטרינג לטפל בצלילים. במהרה נמצא כי טיפול באיזון הצלילים ועוצמתם יכול ליצור אופטימיזציה של איכות המוזיקה במיוחד ל[[מוזיקת פופ]].
מאסטרינג הפך למקצוע הדורש מיומנות גבוהה במיוחד והוכר שביכולתו של המאסטרינג להפוך [[תקליט]] להצלחה או לכשלון.
בתקופת הפריחה של מוזיקת הפופ בין השנים 1950-1980, אומני המאסטרינג הפכו למאוד מבוקשים.
שורה 22:
 
==מאסטרינג בישראל==
בישראל תחום המאסטרינג התפתח רק בשנות התשעים, הרבה בעזרתו של המפיק המוזיקאליהמוזיקלי [[לואי להב]] אשר היה בין המפיקים המוזיקאלייםהמוזיקליים של הזמר [[ברוס ספרינגסטין]]. לואי הביא עימו לארץ את הידע שצבר בארה"בבארצות הברית.
בישראל יש מספר קטן של טכנאי מאסטרינג והבולט בניהם הינו [[טלי כץ]] שניהל את אולפן המאסטרינג של לואי להב.