איסור הלנת המת – הבדלי גרסאות

לפי [[פרשנות הפשט למקרא]] מתיחסמתייחס פסוק זה ל[[מיתת בית דין|הרוגי בית דין]] בלבד, והחיוב בפסוק מכוון רק אליהם, אולם ה[[משנה]] בסנהדרין (ו':ה') מרחיבה איסור זה על כל המלין את מתו.

כיום מקובל לדחות את ה[[קבורה]] ביום או יותר, על מנת לאפשר השתתפות ציבור בהלוויה, או לאפשר את השתתפותם של קרובים שנמצאים במקומות רחוקים. אולם ב[[ירושלים]] נהוג לקבור כל מת ביום מותו, אף בשעות מאוחרות בלילה, ולא לדחות את קבורת הנפטרים מעבר ליום מותם. אולם לעיתיםלעתים כן דוחים את הלוויתם של אישים חשובים גם בירושלים, כדוגמת הלוויתם של [[רב]]נים מפורסמים, על מנת לאפשר הלוויה מכובדת ורבת משתתפים. מנהג זה הוא אחד מ[[ירושלים בהלכה|המנהגים המיוחדים לירושלים]], ומקורו בהלכה מיוחדת שתוקפה ככל הנראה הוא ל[[העיר העתיקה|ירושלים שבין החומות]].