האגודה הגרמנית לחקר ארץ ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שיק היה בארץ בלי קשר לאגודה, והכתובת התגלתה במקרה
לכל איש יש שם
שורה 9:
האגודה עומדת בקשר עם ארגונים דומים בעולם ומנהלת ספריית החלפה של כתבי עת ופרסומים אחרים העוסקים בתולדות ארץ ישראל. ספרייה זו עומדת לרשות חברי האגודה.
 
האגודה נוסדה ב-[[28 בספטמבר]] [[1877]] ביזמתם של [[קרל צימרמן]] מ[[באזל]], [[אלברט סוקין]] מ[[טיבינגן]] ו[[אמיל פרידריך קאוצש]] מ[[באזל]]. מספר החברים גדל במהרה, משום שהאגודה הייתה הגוף הראשון במרחב הדובר גרמנית שהקדיש עצמו לחקר ארץ ישראל, וקיבל חברים ללא שום סייג פוליטי או דתי. התפתחותה המהירה של האגודה אפשרה לה לממן ולקדם פרוייקטים שונים בארץ ישראל, חפירותיו של הרמן גותה בירושליםב[[עיר דוד]] וחפירות ב[[תל מגידו]] על ידי [[גוטליב שומאכר]] ו[[קרל וצינגר]].
כתוצאה מ[[מלחמת העולם השנייה]], נחרבו ב[[לייפציג]] ב-[[4 בדצמבר]] [[1943]] ספריית האגודה וכן אוספים אתנולוגיים וארכאולוגיים שנאספו בארץ ישראל. גליון 67 של כתב העת של האגודה ראה אור בתנאים קשים בשנים 1944/5, ואז חדל כתב העת להתפרסם. בשנת 1949 פורקה האגודה, עד לייסודה מחדש ב-31 ביולי 1952. פרסום כתב העת חודש באופן סדיר בשנת 1953. פעילות האגודה לבשה עתה אופי בינלאומי יותר, ובכתב העת התחילו להתפרסם גם פרסומים באנגלית ובצרפתית, ומספר החברים באגודה מחוץ לגרמניה גדל אף הוא.