חוקי הגזע באיטליה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ ויקיזציה |
||
שורה 65:
מלבד העובדה שהיהודים נאלצו להפרד ממקומות עבודתם ומרכושם, במידה שהיה מסדר גודל מסוים, רושם חזק הותירו חוקי הגזע על הילדים, הנוער והצעירים. בבת אחת, "הדור הצעיר" נדרש לצאת ממוסדות הלימוד, לא להיכנס לספריות ציבוריות ולנתק מגע עם החברים שאיתם הוא גדל - וכל זה ללא מורת רוח מצד חבריהם הלא-יהודים והציבור האיטלקי. הדעה הייתה שאם המדינה החליטה כך והשליט תומך בצעדים, הרי יש הצדקה לכך. היו בודדים בלבד, אשר הביעו מורת רוח מחוקי הגזע <ref>מתנהל רישום מפורט של אלה והם בודדים</ref> .
החוק חייב לספק חינוך עממי. לכן, הילדים היהודים הורשו ללמוד בכיתות מיוחדות בבתי הספר הממלכתיים, לאחר שעות הלימוד. ברוב קהילות איטליה הוקמו מוסדות חינוך יהודיים עבור הנערים מעל לגיל בית הספר העממי. הם קלטו גם את המורים אשר פוטרו ממוסדות החינוך הממלכתיים. בתי ספר אלה פעלו ב[[רומא]] במבנה בית הכנסת ברחוב בלבו, ב[[פירנצה]] בבית הרב, היום בית מלון, ברחוב בו בית הכנסת היהודי ובמילאנו בשני [[וילה|וילות]] פרטיות. גם בערים אחרות אורגנו בתי ספר על טהרת התלמידים היהודים, אשר למורים, לעתים נזקקו גם למורים לא ידועיים.
מעמדם של המוסדות התיכוניים היה כשל בית ספר פרטי, אשר תלמידיו יכלו לגשת לבחינות ממשלתיות. הבעיה הייתה שבית הספר סוווג בתור "בית ספר מדעי", דהיינו למלאכה, שהיה נחות יותר מבית הספר התיכון היוקרתי, בן למדו היהודים "בית הספר הקלסי".
| |||