הטבת נזקי גוף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכה של 84.109.152.250 (שיחה) לעריכה האחרונה של Yonidebot
קישור
שורה 6:
הטבת נזקי גוף, מתקיימת כאשר לניזוק מוענקות טובות הנאה, שמטרתן השבת מצב הניזוק לקדמותו טרם ביצוע מעשה העוולה, אם באופן חלקי ואם באופן מלא, כשטובות הנאה אלו מוענקות לניזוק ממקור חיצוני שאינו המזיק. תמיכה זו יכול שתעשה בעת התרחשות המעשה הנזיקי או לאחריו. היא לובשת צורה באמצעות הוצאות כספיות או במתן שירות, במטרה לתקן את הנזק שנגרם לניזוק, למנוע את החמרתו, או על-מנת להקל על הניזוק מסבלו. תמיכה זו כוללת גם תמיכה שניתנה לניזוק למחייתו, ואף למחיית בני ביתו, שנזקק לה בעקבות הנזק. נדגים היווצרותה של סיטואציה כזו: לאה צעדה ברחוב, כשלפתע נפגעה רגלה ממסמר, שהשאיר שמעון על המדרכה שבפתח ביתו. יוסי, שראה את לאה יושבת חסרת אונים על המדרכה, ניגש לבית המרקחת הקרוב, קנה יוד ופד גזה, וטיפל בלאה. במקרה המדובר, לאה היא הניזוקה, שנפגעה מרשלנותו של שמעון, הוא המזיק, בעוד יוסי, שנתן ללאה שירות במטרה לתקן את ניזקה, הוא המיטיב.
 
את מקורן של טובות ההנאה ניתן לסווג למספר קטגוריות מרכזיות: הראשונה, טובות ההנאה הניתנות מכוח חובה שבדין. דהיינו, הוראות סטטוטוריות המטילות על המדינה ומוסדותיה תשלומי גימלה[[גמלה]] לניזוק. השנייה, הטבה המבוססת על חובה חוזית, כגון דמי ביטוח מפוליסה שביטח הניזוק את עצמו, או קבלת משכורת ממעביד, בתקופה בה לא יכול היה הניזוק לבצע עבודתו, כתוצאה מהנזק שנגרם בעקבות מעשה העוולה. הקטגוריה האחרונה, הנה הטבות הניתנות לניזוק, מחמת רצונו הטוב של המיטיב וללא כל חובה מצדו. לדוגמה, קרוב או מכר הסועד את הניזוק בחוליו.
 
=== מערכת היחסים המשולשת מזיק-מיטיב-ניזוק ושאלת שומת הפיצויים ===