פרוצ'ו בוזוני – הבדלי גרסאות

 

בשנת [[1907]] כתב את "סקיצה של אסתטיקה חדשה למוזיקה", שבה ספד ל"קובעי החוקים" של המוזיקה המסורתית וניבא מוזיקה עתידית שתכלול את חלוקת האוקטבה ליותר מ-12 הדרגות המסורתיות. ה[[פילוסופיה]] שלו, לפיה "המוזיקה נולדה חופשית; גורלה הוא לזכות בחירות," השפיעה מאוד על תלמידיו, [[לואיג'י רוסולו]], [[פרסי גריינג'ר]] ו[[אדגר וארז]], שלכולם תפקיד חשוב במוזיקה של [[המאה העשרים]].

 

בוזוני מת בברלין ממחלת [[כליות]] ונקבר שם. הוא הניח אחריו מספר מועט של הקלטות מנגינתו. יצירותיו הוזנחו ברובן למשך שנים רבות אחרי מותו, אבל הוא זכור כוירטואוז דגול וכמי שעיבד את השקון מתוך הפרטיטה השנייה לכינור מאת [[באך]] לפסנתר. בשנות ה-80 התעורר מחדש העניין ביצירותיו. שלט זיכרון מתנוסס על אתר ביתו האחרון בברלין-שנברג, כיכר ויקטוריה-לואיזה 11.

[[קטגוריה:מורים למוזיקה]]

 

[[en:Ferruccio Busoni]]

[[ca:Ferruccio Busoni]]

[[da:Ferruccio Busoni]]

[[de:Ferruccio Busoni]]

[[es:Ferruccio Busoni]]

[[fi:Ferruccio Busoni]]