הבדלים בין גרסאות בדף "קורבן עוף"

נוספו 2,672 בתים ,  לפני 12 שנים
אין תקציר עריכה
'''קן''' הוא שמו של [[קרבן]], הנמנה על [[מצוות עשה]] המצוות על [[בני ישראל]] ב[[ספר ויקרא]]. ב[[תלמוד]] כינו את הקרבן של שתי תורים או שני בני [[יונה]] בתור '''קן'''. הקרבן הובא ל[[בית המקדש]] ב[[ירושלים]] על-ידי : [[לידה|יולדת]], [[זב]] ‏‏<ref>‏ספר במדבר , ט"ו, י"ד-ט"ו‏</ref> , [[מצורע]] ‏‏<ref>שם, י"ד, כ"א-כ"ב‏</ref> , [[נזיר (יהדות)|נזיר]] ‏‏<ref>‏שם, ו', י'-י"א‏</ref> . קיימים גם קרבנות עוף נדבה ‏‏<ref>‏ספר ויקרא א', י"ד‏</ref> . עדות מוחשית לכך נמצאה בחפירות שנערכו מול החלק הדרומי של [[הכותל המערבי]]. באזור נמצאה רגל של כלי מ[[אבן]] ועליה המילה ב[[עברית]]: '''קרבן''' . תחת הכתובת צויירו - במהופך - שני [[ציפור|ציפורים]]. מניחים כי באמצעותה הובא הקרבן לבית המקדש.
{{בעבודה}}
 
==מצוות התורה==
'''קן''' הוא שמו של [[קרבן]], הנמנה בין [[מצוות עשה]] ב[[ספר ויקרא]]. ב[[תלמוד]] כינו את הקרבן של שתי תורים או שני בני [[יונה]] בתור '''קן'''. הקרבן מובא על-ידי : [[לידה|יולדת]], [[זב]] , [[מצורע]] ועוד. תור יחיד מכונה "פרידה" או "גוזל" וקרבן העוף נקרא "קן חובה".
 
ב[[פרשת צו]] מבוארת מצוה עשה (קס"ט) כי כלעל היולדת להקריב קרבן במלאת ימי טהרה
פרטים על הקרבן מובאים ב[[מסכת קינים]].
‏‏<ref>‏* [http://daat.ac.il/daat/toshba/hamitsvot/shaar-2.htm ספר מצוות השם ]‏</ref> , כאמור :"וְאִם-לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה וְלָקְחָה שְׁתֵּי-תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה" ‏‏<ref>‏ספר ויקרא, י"ב, ח'‏</ref> : העוף אחד בתור [[קרבן חטאת]] והעוף השני בתור [[קרבן עולה]].
 
לא רק היולדת חייבת במצוות הקרבת ה"קן". בספר ויקרא מובאים מקרים נוספים:
בחפירות שנערכו מול החלק הדרומי של [[הכותל המערבי]] נמצא רגל של כלי מ[[אבן]] ועל מילה ב[[עברית]]: '''קרבן''' . תחת הכתובת צויירו - במהופך - שני [[ציפור|ציפורים]]
# אדם שהיה עד למעשה וסירב לתת עדות, שנאמר: "וְנֶפֶשׁ כִּי-תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם-לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ" רש"י מבאר: בדבר שהוא עד בו, שהשביעוהו שבועה שאם יודע לו בעדות, שיעיד לו- דהיינו שהיה עד למעשה וסרב לתת עדות.
# הנוגע בדבר טמא ורק בדיעבד הבחין בכך, שנאמר:"אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל-דָּבָר טָמֵא אוֹ בְנִבְלַת חַיָּה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת שֶׁרֶץ טָמֵא וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא טָמֵא וְאָשֵׁם - נגע בדבר טמא והוא לא שם לב לכך."
# הנוגע בטמאת אדם:, אוֹ כִי יִגַּע בְּטֻמְאַת אָדָם לְכֹל טֻמְאָתוֹ אֲשֶׁר יִטְמָא בָּהּ וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא יָדַע וְאָשֵׁם:"
# המפר דברים שנשבע לעשות:" אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא הָאָדָם בִּשְׁבֻעָה וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא-יָדַע וְאָשֵׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה". אפילו אם הכוונה לטובה: "'''או להיטיב''' - לעצמו, כגון אוכל ולא אוכל, אישן ולא אישן.
 
אם הוא מגלה כי עבר על אחד מהחטאיו לעיל:"וְהָיָה כִי-יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ". עכשיו יהיה עליו להביא [[קרבן עולה ויורד]]. לראשונה: " וְהֵבִיא אֶת-אֲשָׁמוֹ לַיהוָֹה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא נְקֵבָה מִן-הַצֹּאן כִּשְׂבָּה אוֹ-שְׂעִירַת עִזִּים לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ. ואם אינו יכול : " וְאִם-לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ דֵּי שֶׂה וְהֵבִיא אֶת-אֲשָׁמוֹ אֲשֶׁר חָטָא שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ-שְׁנֵי בְנֵי-יוֹנָה לַה' אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה". וברירה אחרונה: " וְאִם-לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ לִשְׁתֵּי תֹרִים אוֹ לִשְׁנֵי בְנֵי-יוֹנָה וְהֵבִיא אֶת-קָרְבָּנוֹ אֲשֶׁר חָטָא עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת לְחַטָּאת לֹא-יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא-יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה כִּי חַטָּאת הִוא" - במקום קן אפשר גם להקריב קרבן של מאפה.
==מצוות התורה==
 
==ה"יום-יום" בימי בית שני==
ב[[פרשת צו]] מבוארת מצוה עשה קס"ט כי כל היולדת להקריב קרבן במלאת ימי טהרה
‏‏<ref>‏* [http://daat.ac.il/daat/toshba/hamitsvot/shaar-2.htm ספר מצוות השם ]‏</ref> , כאמור :"וְאִם-לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה וְלָקְחָה שְׁתֵּי-תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה" ‏‏<ref>‏ספר ויקרא, י"ב, ח'‏</ref>
 
[[ירושלים]] ב[[ימי בית שני]] הייתה מלאה [[עולה רגל|עולי רגל]] מהארץ [[יהדות התפוצות|ומהתפוצות]]. מי שהיה חייב בקרבן הקן, יכל לרכוש את [[עוף|העופות]] ליד בית המקדש. היו מביאים אותו בכל מיני כלים" בקערה, בסלסלה, בכלי חרס, בכלי מתכת או בכלי אבן שאינו מקבל טומאה. ייתכ, לפי המימצא [[ארכאולוגיה|הארכאולוגי]] שהיה חרוט על הכלי המילה "קרבן".
לא רק היא חייבת במצוות הקרבת ה"קן". תאור מפורט מובא בתחילת ספר ויקרא. היא עלולה לחול באחד מן המקרים הבאים:
# וְנֶפֶשׁ כִּי-תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם-לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ" רש"י מבאר: בדבר שהוא עד בו, שהשביעוהו שבועה שאם יודע לו בעדות, שיעיד לו- דהיינו שהיה עד למעשה וסרב לתת עדות.
# אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל-דָּבָר טָמֵא אוֹ בְנִבְלַת חַיָּה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת שֶׁרֶץ טָמֵא וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא טָמֵא וְאָשֵׁם - נגע בדבר טמא והוא לא שם לב לכך.
# אוֹ כִי יִגַּע בְּטֻמְאַת אָדָם לְכֹל טֻמְאָתוֹ אֲשֶׁר יִטְמָא בָּהּ וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא יָדַע וְאָשֵׁם:
# אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא הָאָדָם בִּשְׁבֻעָה וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא-יָדַע וְאָשֵׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה. אפילו אם הכוונה לטובה: "'''או להיטיב''' - לעצמו, כגון אוכל ולא אוכל אישן ולא אישן
 
חשיבות רבה הייתה לזיהוי של העוף שיועד לחטאת, ש[[דם|דמה]] מותז על קיר ה[[מזבח]] וממצים את שיירי הדם על יסודו והיא נאכלת על-יד ה[[כהן|כהנים]]. לעומת זאת העוף שיועדה לעולה נשרפת כולה על המזבח. [[מסכת קינים]] עוסקת במקרים שלא ידוע איזה גוזל נועד לקרבן חטאת ואיזה לקרבן עולה. שכן בקרבנות יש לכוון מראש למטרת ההקרבה. וכך מפורטים המקרים:
אם הוא מגלה כי עבר על אחד מהחטאיו לעיל:"וְהָיָה כִי-יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ". עכשיו יהיה עליו להביא [[קרבן עולה ויורד]]
* '''קן סתומה''' - היא הקן שלא נקבע מראש איזה גוזל תוקצב לאיזה קרבן. אם אחד הגוזלים פרח מהקן או מת, יש לקחת זוג חדש של עופות "שהגוזל הפורח פסול, ופוסל אחד כנגדו" ‏‏<ref>‏מסכת קינים, פרק ב' משנה א'‏</ref>.
# לראשונה: " וְהֵבִיא אֶת-אֲשָׁמוֹ לַיהוָֹה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא נְקֵבָה מִן-הַצֹּאן כִּשְׂבָּה אוֹ-שְׂעִירַת עִזִּים לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ:
* '''שתי נשים...ופרח הגוזל מזו לזו''' - כל אחת מהן הביאה שתי קינים, סה"כ נמצאים 8 גוזלים. המשנה מסכמת כי כל אישה יכולה להקריב רק זוג אחד ואילן הזוג השני פסול בשל חשש שהתערבבו.
# ואם אינו יכול : " וְאִם-לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ דֵּי שֶׂה וְהֵבִיא אֶת-אֲשָׁמוֹ אֲשֶׁר חָטָא שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ-שְׁנֵי בְנֵי-יוֹנָה לַיהוָֹה אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה"
 
וכן ממשיכה המשנה בתאור המקרים בהם התערבו קינים של יותר משתי נשים.
ולבסוף לתאור ביצוע הקרבן :
*האחד [[קרבן חטאת]] - " וְהֵבִיא אֹתָם אֶל-הַכֹּהֵן וְהִקְרִיב אֶת-אֲשֶׁר לַחַטָּאת רִאשׁוֹנָה '''וּמָלַק אֶת-רֹאשׁוֹ''' מִמּוּל עָרְפּוֹ וְלֹא יַבְדִּיל: '''וְהִזָּה מִדַּם''' הַחַטָּאת עַל-קִיר הַמִּזְבֵּחַ וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה אֶל-יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ חַטָּאת הוּא:
* והשני [[קרבן עולה]] - וְאֶת-הַשֵּׁנִי יַעֲשֶׂה עֹלָה כַּמִּשְׁפָּט וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר-חָטָא וְנִסְלַח לוֹ:
 
==הפקעת המחירים==
 
המשנה מספר גם על הפקעת מחירי הקינים, כדלקמן: " מעשה שעמדו קינים בירושלים בדינר זהב. אמר רבן שמעון בן גמליאל, המעון הזה, לא אלין הלילה, עד שיהו בדינרין. נכנס לבית דין ולימד, האישה שיש עליה חמש לידות ודאייות, חמש זיבות ודאייות--מביאה קרבן אחד, ואוכלת בזבחים; ואין השאר עליה חובה. ועמדו קינים בו ביום ברבעתיים" ‏‏<ref>‏מסכת כריתות, א' ז'‏</ref>. רבי [[עובדיה מברטנורה]] מפרש:"בשני דינרי זהב, דינר לכל קן" ודינר זהב הוא עשרים וחמישה דינרי כסף. [[שמעון בן גמליאל]] פסק שההלכה דורשת פחות קינים והמחירים ירדו מיד, לפי ברטנורה: "שני קינים בשני רבעי דינר בלבד".
וברירה אחרונה: " וְאִם-לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ לִשְׁתֵּי תֹרִים אוֹ לִשְׁנֵי בְנֵי-יוֹנָה וְהֵבִיא אֶת-קָרְבָּנוֹ אֲשֶׁר חָטָא עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת לְחַטָּאת לֹא-יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא-יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה כִּי חַטָּאת הִוא" - במקום קן אפשר גם להקריב קרבן של מאפה.
 
 
==ראו גם==
==לקריאה נוספת==
* זאב ח.ארליך (ז'אבו), '''קן לציפור בין העולים (להר ולבית)''', ארץ מקרא - מקור ראשון , ב' ניסן תשס"ט
המאמר מביא מראי מקומות מספרות המחקר של ארץ ישראל
 
== הערות שוליים ==
<references />
 
 
[[קטגוריה: קורבנות ביהדות]]