הבדלים בין גרסאות בדף "קורבן עוף"

נוספו 221 בתים ,  לפני 11 שנים
אין תקציר עריכה
מ ({{שכתוב}}, לפי הדוגמה שבעריכה זו)
‏‏<ref>‏[http://daat.ac.il/daat/toshba/hamitsvot/shaar-2.htm ספר מצוות השם ]‏</ref> , כאמור :"וְאִם-לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה וְלָקְחָה שְׁתֵּי-תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה" ‏‏<ref>‏ספר ויקרא, י"ב, ח'‏</ref> : העוף אחד בתור [[קרבן חטאת]] והעוף השני בתור [[קרבן עולה]].
 
לא רק היולדת חייבת במצוות הקרבת הקן. בספרב[[ספר ויקרא]] מובאים מקרים נוספים בהם יש להביא קן לקרבן:
# אדם שהיה עד למעשה וסירב לתת עדות, - שנאמר: "וְנֶפֶשׁ כִּי-תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם-לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ" רש"י מבאר: בדבר שהוא עד בו, שהשביעוהו שבועה שאם יודע לו בעדות, שיעיד לו.
# הנוגע בדבר טמא ורק בדיעבד הבחיןנוכח בכך, שנאמר:- "אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל-דָּבָר טָמֵא אוֹ בְנִבְלַת חַיָּה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת שֶׁרֶץ טָמֵא וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא טָמֵא וְאָשֵׁם "
# הנוגע בטמאת אדם:, - "אוֹ כִי יִגַּע בְּטֻמְאַת אָדָם לְכֹל טֻמְאָתוֹ אֲשֶׁר יִטְמָא בָּהּ וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא יָדַע וְאָשֵׁם"
# המפר דברים שנשבע לעשות:" - "אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא הָאָדָם בִּשְׁבֻעָה וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא-יָדַע וְאָשֵׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה". אפילו אם הכוונה לטובה: "'''או להיטיב''' - לעצמו, כגון אוכל ולא אוכל, אישן ולא אישן.
 
אם הוא מגלה כי עבר על אחד מהחטאיו לעיל והתוודה על כך - דהיינו : "וְהָיָה כִי-יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ". עכשיו- יהיה עליו להביא [[קרבן עולה ויורד]]. לראשונה:מלכתחילה "עליו וְהֵבִיאלהביא אֶת-אֲשָׁמוֹ לַיהוָֹהבהמה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא: "...נְקֵבָה מִן-הַצֹּאן כִּשְׂבָּה אוֹ-שְׂעִירַת עִזִּים לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ. ואם אינו יכול :לשאת "בהוצאה וְאִם-לֹאיביא תַגִּיעַ יָדוֹ: דֵּי שֶׂה וְהֵבִיא אֶת-אֲשָׁמוֹ אֲשֶׁר חָטָא"... שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ-שְׁנֵי בְנֵי-יוֹנָה לַה' אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה". וברירה אחרונה: " וְאִם-לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ לִשְׁתֵּי תֹרִים אוֹ לִשְׁנֵי בְנֵי-יוֹנָה וְהֵבִיא אֶת-קָרְבָּנוֹ אֲשֶׁר חָטָא עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת לְחַטָּאת לֹא-יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא-יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה כִּי חַטָּאת הִוא" - במקום קן אפשר גםיוכל להקריב קרבן של מאפה. - זהו משמעות קרבן עולה ויורד - לפי יכולתו של המקריב.
 
==ה"יום-יום" בימי בית שני==
 
[[ירושלים]] ב[[ימי בית שני]] הייתה מלאה [[עולה רגל|עוליבעולי רגל]] מהארץ [[יהדות התפוצות|ומהתפוצות]]. מי שהיה חייב בקרבן הקן, יכל לרכוש את [[עוף|העופות]] ליד בית המקדש. היו מביאים אותו בכלבכלים מיני כלים" בקערה, בסלסלה, בכלי חרס, בכלי מתכת או בכלי אבן שאינו מקבל טומאה. ייתכ, לפי המימצא [[ארכאולוגיה|הארכאולוגי]] שהיה חרוט על הכלי המילה "קרבן".
הבאים: בקערה, בסלסלה, בכלי חרס, בכלי מתכת או בכלי אבן שאינו מקבל טומאה. לפי המימצא [[ארכאולוגיה|הארכאולוגי]] הייתה חרוטה המילה "קרבן" על הכלי .
 
חשיבות רבה הייתה לזיהוי של אותה העוף, שיועדהאחת לחטאתמהשתים, ש שיועדה לחטאת. [[דם|דמה]]של עוף החטאת היה מותז על קיר ה[[מזבח]] וממציםוהיו ממצים את שיירי הדם על יסודויסוד והיאהמזבח נאכלתוהקרבן עצמו היה נאכל על-יד ה[[כהן|כהנים]]. לעומת זאת העוף, שיועדהאשר יועד לעולה נשרפתהיה נשרף כולהכולו על המזבח. [[מסכת קינים]] עוסקת במקרים שלא ידוע איזה גוזל נועד לקרבן חטאת ואיזה לקרבן עולה. שכן בקרבנות יש לכוון מראש למטרת ההקרבה. וכך מפורטים המקרים:
* '''קן סתומה''' - היא הקן שלא נקבע מראש איזה גוזל תוקצב לאיזה קרבן. אם אחד הגוזלים פרח מהקן או מת, יש לקחת זוג חדש של עופות "שהגוזל הפורח פסול, ופוסל אחד כנגדו" ‏‏<ref>‏מסכת קינים, פרק ב' משנה א'‏</ref>.
* '''שתי נשים...ופרח הגוזל מזו לזו''' - כל אחת מהן הביאה שתי קינים, סה"כ נמצאים 8 גוזלים. והנה פרח אחד הגוזלים ונחת בקן של השנייה. במקרה זה לא ברור באיזה כן חסר בן הזוג. המשנה מסכמת כי כל אישה יכולה להקריב רק זוג אחד ואילן הזוג השני פסול בשל חשש שהתערבבו.
 
וכן ממשיכה המשנה בתאור המקרים בהם התערבו קינים של יותר משתי נשים.