מונוקולטורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
TXiKiBoT (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: ar:زراعة أحادية
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''מונוקולטורה''' (מ[[לטינית]]: monos = יחיד , cultura = עיבוד, גידול, ב[[עברית]] נקראת לעתים ''' חד-זניות''') היא שיטת עיבוד [[חקלאות|חקלאית]] בה משק חקלאי מתבסס על חזרה מעונה לעונה עם גידול אחד בלבד לאותו שטח אדמה גדול, תוך ניצול תנאי האקליםה[[אקלים]] והקרקע. לדוגמה: מטעי [[קפה]] ומטעי [[תה]] באזורים הטרופיים וכן "רצועת החיטה" במרכז [[ארצות הברית]].
[[קובץ:Tractors in Potato Field.jpg|ממוזער|שמאל|250px|שדה תפוחי אדמה גדול]]
 
זוהי שיטת העיבוד המודרנית הנפוצה ביותר, שדחקה לקרן זווית את החקלאות הרב-זנית שאופיינית בעיקר לחקלאות המסורתית. אחד מיתרונותיה הוא האפשרות לשימוש במיכון, כדוגמת [[קומביין תבואות]], שמקל על הגידול ולעיבודו.
 
השלטון הקולוניאליה[[קולוניה|קולוניאלי]] השתמש בצורת עיבוד זו כמעט בכל מקום בו היה, למשל - מטעי כותנה בארצות הברית, מטעי [[קנה סוכר]], [[קקאו]] ו[[קפה]] ב[[דרום אמריקה]], מטעי תה בהודוב[[הודו]] וציילוןו[[סרי לנקה|ציילון]], מטעים אלו דרשו כוח עבודה רב לעבודות ידניות ולכן היו אחת הסיבות ל[[עבדות]] ולניצול כוח העבודה המקומי. בנוסף, התבססה הכלכלה המקומית על גידול אחד בלבד שנועד לייצוא והאימפריות הקולוניאליסטיות הביאו לאותן מדינות מצרכים אחרים, בין אם מוצרי מזון בסיסיים להשלמת סל המזון, בין אם מוצרי תעשייה מוגמרים, או, במקרה של [[סין]], הביאה בריטניה [[אופיום]] במטרה למוכרו לסינים בתמורה לתה וכך פרצו [[מלחמת האופיום הראשונה]] ו[[מלחמת האופיום השנייה|השנייה]].
 
על פי התאוריה של פון- תינן (Johann Heinrich von Thünen), ככל שמתרחקים מהשוק, יהיו גידולים יותר אכסטנסיביים ויותר מונוקולטוריסטים.
 
חסרונות המונוקולטורה הם היות הגידול החקלאי רגיש לפגעי מזג אויראוויר ולתנודות מחירים בשוק העולמי ובמקרה של מזיק שישמיד את היבול לא יהיה לחקלאי מה למכור בשוק (ראהכפי שקרה ב[[רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד]]).
 
==שימושים נוספים במושג==