הבדלים בין גרסאות בדף "קרב כיוס (201 לפנה"ס)"

עריכה
מ (←‏מהלך הקרב: תיקון קישור)
(עריכה)
מהצי הרודי הוטבעו 3 כלי שיט, אך אף אחד לא נפל בשבי; כ-60 איש נהרגו.
}}
'''קרב כיוס''' נערך בשנת [[210 לפנה"ס|201 לפנה"ס]] בין אניותיואוניותיו של [[פיליפוס החמישי]] מלך [[מוקדון]] לבין צי הברית של [[פרגמון]], [[רודוס]] ו[[ביזנטיון]]. [[כיוס|כִיוֹ‏ס]] (Χιος, Chios) הוא אי יווני, השוכן בחוף [[איוניה]] (מערב [[אסיה הקטנה]]), והקרב התחולל ב[[מצר ים|מצר]]במצר המפריד בינו ליבשת.
==רקע היסטורי==
עם מותו של [[תלמי הרביעי]] מלך מצרים ([[210 לפנה"ס|204 לפנה"ס]]) ובעוד [[הרפובליקה הרומית|רומא]] עסוקה במלחמתה נגד [[חניבעל]], החל פיליפוס בהגשמת תוכניות השתלטותו על [[הים האגאי]] ועל נחלות מצרים ב[[אסיה הקטנה]]. הוא בנה צי מלחמתי גדול, פשט על הערים היווניות לאורך הנתיב ל[[הים השחור|ים השחור]], ואף נפל עליו החשד כי הוא האחראי לניסיון להעלות באש את הצי הרודי. במעשיו עורר עליו אויבים רבים מקרב היוונים, ובמיוחד את רודוס, שסחרה נפגע מפעולותיו וחששה כי גם גורלה לא יאחר לבוא. היא הכריזה עליו מלחמה בסוף שנת [[210 לפנה"ס|202 לפנה"ס]] וכרתה ברית נגדו עם [[אטאלוס הראשון|אטאלוס]] (Attalos) מלך פרגמון. ב-201 לפנה"ס סיפח פיליפוס את [[האיים הקיקלאדיים]], העביר את צבאו אל אסיה הקטנה והחל במסע כיבושים ב[[איוניה]]. לאחר שכבש את האי [[סאמוס]] (Samos) וצירף לציו את אניותאוניות תלמי שעגנו במקום, המשיך אל כיוס והטיל עליה מצור מן היבשה. צי הברית של פרגמון, רודוס וביזנטיון נזעק לסלק את הפולש, והטיל הסגר ימי על אניותאוניות המקדונים העוגנות בנמל כיוס ובמבואותיו.
 
כשנוכח פיליפוס כי המצור על כיוס אינו יעיל ואויביו מטילים הסגר על הנמל, החליט לצאת את המקום במפתיע ולשוב אל בסיסו שבסאמוס. הוא סבר כי הם לא מצפים לצעד מעין זה ועל כן אינם ערוכים למלחמת ים, אלא ששיקוליו הוכחו כמוטעים. אטאלוס והרודים, שעמדו על המשמר זה מדרום ואלה מצפון לנמל כיוס, הבחינו בצאתו בראש טור אניותיו אל עבר הים הפתוח, ומיד עלו לאניות והסתערו לעברו.
 
==מניין הכוחות והרכבם==
הצי של פיליפוס מנה 53 אוניות ספונות, מספר לא ידוע של אוניות בלתי-ספונות ([[המיוליה|המיוליות]] ו[[טריאמיוליה|טריאמיוליות]]), ו-150 [[למבוס|למבוי]] ו[[פריסטיס]]. החלק האחר של ציו, אותן אוניות שלא הספיק להכשירן ללחימה, נותר בנמל סאמוס. צי הברית מנה 65 אוניות ספונות, תשע טריאמיוליות ושלוש תלת-חתריות.<ref>'''אונייה ספונה''' (kataphraktos) היה בתקופה הנדונה כינוייה של אונייה [[רב-חתרית]] הגדולה מ[[תלת-חתרית]], בעלת סיפון רצוף מעל ראשי החותרים וחיפויים צדדיים קבועים להגנתם. הסיפון והחיפויים, שנקרעו בהם פתחי אוורור, גוננו על החותרים מפגיעת קלעים וחצים כשהאוניות הסתערו זו לעבר זו לפני יצירת המגע ביניהן ומפני חיילי האויב כשהאוניות נאחזו האחת ביריבתה והחיילים שעל סיפוניהן נלחמו בקרב פנים-אל-פנים. '''אונייה בלתי-ספונה''' (aphraktos) היה הכינוי של תלת-חתריות וספינות מלחמה קטנות ממנה (המיוליות וטריימיוליות), בעלות סיפון רצוף אך עם חיפויים צדדיים ארעיים עשויים עור להגנת החותרים. '''המיוליה''' (hemiolia) - דו-טורית קלה ומהירה, אחד וחצי-חתרית. '''טריאמיוליה''' (triemiolia) - תלת-טורית מהירה, שניים וחצי-חתרית. '''למבוס''' (lembos) - דו-טורית מהירה וזריזה, בעלת 50 חותרים. מוצאה בחופי [[איליריה]], שם שימשה לשוד ימי. '''פריסטיס''' (pristis) - ספינת משוטים מלחמתית קלה ומהירה, דומה ללמבוס.</ref>
הצי של פיליפוס מנה 53 אוניות ספונות, מספר לא ידוע של אוניות בלתי-ספונות (המיוליות וטריימיוליות), ו-150 כלי-שיט קטנים: למבוי ופריסטיס. החלק האחר של ציו, אותן אוניות שלא הספיק להכשירן ללחימה, נותר בנמל סאמוס. צי הברית מנה 65 אוניות ספונות, תשע טריימיוליות ושלוש תלת-טוריות.
 
==מהלך הקרב==
*'''אונייה ספונה''' (kataphraktos) היה בתקופה הנדונה כינוייה של אונייה [[רב-חתרית]] הגדולה מ[[תלת חתרית]], בעלת סיפון רצוף מעל ראשי החותרים וחיפויים צדדיים קבועים להגנתם. הסיפון והחיפויים, שנקרעו בהם פתחי אוורור, גוננו על החותרים מפגיעת קלעים וחצים כשהאוניות הסתערו זו לעבר זו לפני יצירת המגע ביניהן ומפני חיילי האויב כשהאוניות נאחזו האחת ביריבתה והחיילים שעל סיפוניהן נלחמו בקרב פנים-אל-פנים.
אטאלוס והרודים, שעמדו על המשמר זה מדרום ואלה מצפון לנמל כיוס, הבחינו בפיליפוס היוצא בראש טור אוניותיו אל עבר הים הפתוח, ומיד עלו לאוניות והסתערו לעברו.
*'''אונייה בלתי-ספונה''' (aphraktos) היה הכינוי של תלת-חתריות (טריארות) וספינות מלחמה קטנות ממנה (המיוליות וטריימיוליות), בעלות סיפון רצוף אך עם חיפויים צדדיים ארעיים. החותרים הוגנו על ידי יריעות עור, שנפרשו משני צדי האנייה.
*'''המיוליה''' (hemiolia) - דו-טורית קלה ומהירה, אחד וחצי-חתרית.
*'''טריימיוליה''' (triemiolia) - תלת-טורית מהירה, שניים וחצי-חתרית.
*'''למבוס''' (lembos) - דו-טורית מהירה וזריזה, בעלת 50 חותרים. מוצאה בחופי [[איליריה]], שם שימשה לשוד ימי.
*'''פריסטיס''' (pristis) - ספינת משוטים מלחמתית קלה ומהירה, דומה ללמבוס.
 
==מהלך הקרב==
[[תמונה:chios201.jpg|שמאל|ממוזער|250px]]
אניותאוניות השייטת של אטאלוס חתרו במלוא כוחן אללעבר האגף הימני (הקדמיהמוביל) של פיליפוסהמקדוני, שהספיק בינתיים להתקרב אל פתח המצר. פיליפוס, שראה את הציצי של אטאלוסהאויב שועט לעברו, אותת לאניות ששטו בעקבותיולאוניותיו לפנות ולעבור מטור עורפי לשורה חזיתית, ולהתנגש באויבים חרטום-אל-חרטום. הואוהוא עצמו ירד מ[[אוניית דגל|אוניית הדגל]] ופרש בלווית כמה ספינות קלות אל האיים במרכז המצר, ממתין לתוצאות הקרב.
 
אותה שעה נמצאו עדיין הרודים מרחק רב מהצי של פיליפוס, אך לאחרבחתירה שגמאו את הדרך במהירות רבה,מהירה הצליחו להשיג את זנב הטור המקדוני. תאופיליסקוס (Theophiliskos)תֶאופִילִיסְקוֹס, ה[[נאוארכוס|נָאוּאַרְכוֹס]] הרודי, והאניותוהאוניות הרודיות הקדומניות תקפו תחילה את ספינות האויב בירכתיהן ושברו את משוטיהן האחוריים. שאר האניותהאוניות המקדוניות באגף השמאלי (האחורי) חגו לאחור ונחלצו לעזרת אחיותיהן הנתונות במצוקה. כשהגיעו למקום ההתגוששות יתר אניותאוניות הרודים, או אז נערכו שני הצדדים "חרטום-אל-חרטום והתנגשוונלחמו בעוז,אלה כשהם מעודדים איש את רעהו בקריאות רמות ובתרועת חצוצרות".<ref>Polybius, 16.4באלה.7</ref>
 
מכאן ואילך נחלקה המערכה לשני קרבות נפרדים ומרוחקים זה מזה: אגף ימין (הקדמי) של פיליפוס, בפיקוד הנאוארכוס דמוקרטס (Demokrates)דֶמוֹקרָאטֵס, נלחם בשייטת של אטאלוס, בעוד אגף שמאל (האחורי, שנחלץ לעזרת האניותהאוניות המאספות) נלחם בשייטת הרודית.
 
===הלחימה באגף הימני===
[[תמונה:Philip_V_of_Macedon.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן פיליפוס החמישי מלך מוקדון על מטבע]]
[[פוליביוס]], ההיסטוריון היווני בן [[המאה ה-2 לפנה"ס]], שהוא המקור העיקרי לידיעותינו על הקרב, אינו מתאר בפרטים את הלחימה באגף הימני, אלא מונה ארבעה מקרים הראויים לציון מיוחד בשל נדירותם. מקורותיו היו רודיים, ועל כן נעדר יחס הולם בין דבריו המפורטים על לחימת הרודים לבין תיאורו הכללי את לחימת אניותאוניות אטאלוס ופיליפוס.
* אטאלוס תקף ראשון, וכל האניותהאוניות ששטו סמוך לו החרו אחריו והסתערו גם הן. אנייתואונייתו, שגודלה אינו מוזכר אך נקראת "מלכותית", תקפה שמונה-חתרית מקדונית, נגחהניגחה בהאותה "מהלומתבכוח ניגוח קטלניתרב מתחת למים" והצליחה להטביעה חרף הלחימה העזה של חיילי-הצי שעל סיפונה.<ref>שם על פי רוב נדרשו מספר מהלומות ניגוח, 16.3.2;חוזרות ראויונשנות, לצייןכדי "להטביע" אונייה, כיומכאן יובן תפקידם של חיילי הצי. מהלומות הניגוח לא הטביעו את האנייההאונייה המותקפת במובן הרגיל של המילה. מאחר שהאניותשהאוניות היו עשויות עץ ולא נשאו מטען כלשהו, הן התמלאו מים אך הוסיפו לצוף ולא שקעו למצולות. מטרת איל הניגוח לא הייתה לפעור חור בדופן האנייההאונייה, אלא לערער את אחיזת לוחות הדופן. המים חדרו פנימה דרך הסדקים שניבעו בין הלוחות כתוצאה ממהלומת הניגוח די היה בהם לגרום לאנייה להתמלא מים ולסכן לא רק את חיי החיילים כבדי-החימוש שעל הסיפון, אלא בעיקר את אלו של החותרים שמתחתיו. לאחר הקרב היה נהוג לגרור את האניותהאוניות "הטבועות", והיכולת לעשות זאת ללא הפרעה הייתה מסימניו של הצד המנצח. </ref>
 
*אניית אוניית הדגל של פיליפוס, עשר-חתרית בפיקודו של הנאוארכוס דמוקראטס, נפלה לידי האויב באופן מוזרחריג ובלתי צפויומפתיע. היא ניגחה המיוליה שחצתה את דרכה, בעוצמהאך עוצמת המהלומה הייתה כה רבה, עד כי אילשאיל הניגוח נתקע במרכזבה הדופן,מבלי מתחתיכולת לשורת המלגזים העליונהלהיחלץ. הניסיונות להיחלץ מההמיוליה המותקפת כשלו, ואנייתאוניית הדגל, שההמיוליה תלויה על איל הניגוח שלה, נותרה משותקת תנועה וחסרת-אונים. שתי חמש-חתריות מציו של אטאלוס מיהרו לנצלניצלו את שעת הכושר, ניגחוהניגחו בה משני צדדיה והשמידו את האנייה על חיילי-הציוהטביעו שבהאותה. בין הנספים היה גם דמוקראטס עצמו.
*אטאלוס תקף ראשון, וכל האניות ששטו סמוך לו החרו אחריו והסתערו גם הן. אנייתו, שגודלה אינו מוזכר אך נקראת "מלכותית", תקפה שמונה-חתרית מקדונית, נגחה בה "מהלומת ניגוח קטלנית מתחת למים" והצליחה להטביעה חרף הלחימה העזה של חיילי-הצי שעל סיפונה.<ref>שם, 16.3.2; ראוי לציין, כי מהלומות הניגוח לא הטביעו את האנייה המותקפת במובן הרגיל של המילה. מאחר שהאניות היו עשויות עץ ולא נשאו מטען כלשהו, הן התמלאו מים אך הוסיפו לצוף ולא שקעו למצולות. מטרת איל הניגוח לא הייתה לפעור חור בדופן האנייה, אלא לערער את אחיזת לוחות הדופן. הסדקים שניבעו בין הלוחות כתוצאה ממהלומת הניגוח די היה בהם לגרום לאנייה להתמלא מים ולסכן לא רק את חיי החיילים כבדי-החימוש שעל הסיפון, אלא בעיקר את אלו של החותרים שמתחתיו. לאחר הקרב היה נהוג לגרור את האניות "הטבועות", והיכולת לעשות זאת ללא הפרעה הייתה מסימניו של הצד המנצח.</ref>
 
*דאינוקראטס (Deinokrates)דֶאִינוֹקרָאטֵס, הנאוארכוס של אטאלוס, תקף שמונה-חתרית משלמציו של פיליפוס. הוא ניגח את האנייההאונייה המקדונית מתחת למים, אך תוך כדי כך ספג בעצמונוגחה מהלומהאונייתו מעל קו המים, משום שאיל הניגוח של השמונה-חתרית היה גבוה יותר. שתי האניותהאוניות נאחזו האחת ביריבתה, ובתחילה לא הועילו הניסיונות להיפרד על ידי חתירה לאחור. רק לאחר שאטאלוס נחלץ לעזרתו, ועל ידי מהלומות ניגוח חוזרות ונשנות שחרר את האניותהאוניות האחוזות זו בזו, ניצלה אנייתאוניית דאינוקראטס, ואילו השמונה-חתרית הוכרעה בלוחמת סיפונים ונשבתהונלכדה.
*אניית הדגל של פיליפוס, עשר-חתרית בפיקודו של הנאוארכוס דמוקראטס, נפלה לידי האויב באופן מוזר ובלתי צפוי. היא ניגחה המיוליה שחצתה את דרכה בעוצמה כה רבה, עד כי איל הניגוח נתקע במרכז הדופן, מתחת לשורת המלגזים העליונה. הניסיונות להיחלץ מההמיוליה המותקפת כשלו, ואניית הדגל, שההמיוליה תלויה על איל הניגוח שלה, נותרה משותקת תנועה וחסרת-אונים. שתי חמש-חתריות מציו של אטאלוס מיהרו לנצל את שעת הכושר, ניגחוה משני צדדיה והשמידו את האנייה על חיילי-הצי שבה. בין הנספים היה גם דמוקראטס עצמו.
 
*דיוניסודורוס (Dionysodoros)דיוֹניסוֹדוֹרוֹס, אחיו של דנוקראטסדאינוקראטס, שהיה גם הוא נאוארכוס בציו של אטאלוס, תקף בארבע-חתרית אנייתאוניית אויב שגודלה לא מוזכר; הוא החטיא את מהלומת הניגוח, חלף קרוב מדי לדופן האויב, איבד את משוטיו הימניים ואף מגדליומגדלי הלחימה שלושעל סיפון אונייתו נפלו המיימה. אנייתואונייתו הוקפה על ידי ספינות האויב והושמדה על צוותה, אולם הוא עצמו ושניים נוספים הצליחו להינצל בשחייה אל טריימיוליה,טריאמיוליה שנפנתה להושיט להם עזרה.
*דאינוקראטס (Deinokrates), הנאוארכוס של אטאלוס, תקף שמונה-חתרית משל פיליפוס. הוא ניגח את האנייה המקדונית מתחת למים, אך תוך כדי כך ספג בעצמו מהלומה מעל קו המים, משום שאיל הניגוח של השמונה-חתרית היה גבוה יותר. שתי האניות נאחזו האחת ביריבתה, ובתחילה לא הועילו הניסיונות להיפרד על ידי חתירה לאחור. רק לאחר שאטאלוס נחלץ לעזרתו, ועל ידי מהלומות ניגוח חוזרות ונשנות שחרר את האניות האחוזות זו בזו, ניצלה אניית דאינוקראטס, ואילו השמונה-חתרית הוכרעה בלוחמת סיפונים ונשבתה.
 
"המאבקפוליביוס ביןמספר, האניותכי הרגילותהמאבק שלבין הציהצדדים (בתחילתהיה הקרב) היהבתחילה שקול", כותב פוליביוס, "משום שיתרון פיליפוס במספר הלמבוי שלו היווה משקל נגד לעדיפות אטאלוס באניותבאוניות ספונות."<ref>שם, 16.4.1 .</ref> השימוש בספינות קלות בקרב ימי, אותו הנהיג פיליפוס, היה בגדר חידוש בלוחמה הימית של אותה תקופה. אניותאוניות המלחמה הסטנדרטיות באותה עת היו ארבע וחמש-חתריות, ספינות מלחמה כבדות ומגושמות-תנועה, שעיקר כוחן בלוחמת סיפונים. האניותהאוניות היו חמושות ב[[איל ניגוח ימי|איל ניגוח]], אך מטרת ההתנגחות הייתה להיאחז באנייתבאוניית היריב ולהעביר את ההכרעה לחיילים הרבים שעל הסיפונים, אשר נלחמו בקרב פנים-אל-פנים כביבשה. התפקיד שהועיד פיליפוס למאה וחמישים הלמבוי והפריסטיס שלו, היה לסכל את פעולתן של אניותאוניות האויב. הספינות קלות התמרון והתנועה נעו בזריזות הנה והנה, פירקו את מערך האויב, חיבלו במשוטי אניותיואוניותיו כדי לשתק את תנועתן, או הפריעו להן לתמרן כדי לתקוף.
*דיוניסודורוס (Dionysodoros), אחיו של דנוקראטס, שהיה גם הוא נאוארכוס בציו של אטאלוס, תקף בארבע-חתרית אניית אויב שגודלה לא מוזכר; הוא החטיא את מהלומת הניגוח, חלף קרוב מדי לדופן האויב, איבד את משוטיו הימניים ואף מגדלי הלחימה שלו נפלו המיימה. אנייתו הוקפה על ידי ספינות האויב והושמדה על צוותה, אולם הוא עצמו ושניים נוספים הצליחו להינצל בשחייה אל טריימיוליה, שנפנתה להושיט להם עזרה.
 
"המאבק בין האניות הרגילות של הצי (בתחילת הקרב) היה שקול", כותב פוליביוס, "משום שיתרון פיליפוס במספר הלמבוי שלו היווה משקל נגד לעדיפות אטאלוס באניות ספונות."<ref>שם, 16.4.1 .</ref> השימוש בספינות קלות בקרב ימי, אותו הנהיג פיליפוס, היה בגדר חידוש בלוחמה הימית של אותה תקופה. אניות המלחמה הסטנדרטיות באותה עת היו ארבע וחמש-חתריות, ספינות מלחמה כבדות ומגושמות-תנועה, שעיקר כוחן בלוחמת סיפונים. האניות היו חמושות ב[[איל ניגוח ימי|איל ניגוח]], אך מטרת ההתנגחות הייתה להיאחז באניית היריב ולהעביר את ההכרעה לחיילים הרבים שעל הסיפונים, אשר נלחמו בקרב פנים-אל-פנים כביבשה. התפקיד שהועיד פיליפוס למאה וחמישים הלמבוי והפריסטיס שלו, היה לסכל את פעולתן של אניות האויב. הספינות קלות התמרון והתנועה נעו בזריזות הנה והנה, פירקו את מערך האויב, חיבלו במשוטי אניותיו כדי לשתק את תנועתן, או הפריעו להן לתמרן כדי לתקוף.
אניותיואוניותיו של פיליפוס באגף הימני הוסיפו להתקדם תוך כדי לחימה לעבר פתח המצר, בהתאם לתוכניתו המקורית, אך לאחר זמן-מה גברה ידו של אטאלוס.
 
===הלחימה באגף השמאלי===
תיאורו של פוליביוס את הלחימה באגף השמאלי מזמן לנו עדות מפורטת ויחידה במינה של טקטיקת ה[[דייקפלוס]]. תנועת תקיפה זו נחשבה ליעילה ביותר בלוחמה הימית באותה תקופה, ובוצעה על ידי אניותאוניות מהירות תנועה ותמרון, הערוכות בשורה חזיתית. מטרת האניותהאוניות התוקפות הייתה לפרוץ (diekplein) בעד שורת אניותאוניות האויב, לשבור את משוטיהן תוך כדי ההבקעה ועל ידי כך לשתק את תנועתן. לאחר מכן לחוג לאחור, ולהנחית מהלומות ניגוח קטלניות על האניותהאוניות הפגועות וחסרות היכולת לנוע. הצי הרודי, שנמנה עם הטובים שבציי המלחמה בעת העתיקה, הצטיין בתמרוני ניגוח ולא בלוחמת סיפונים, ובקרב אל מול השייטת המקדונית השתמש כדרכו בטקטיקת הדייקפלוס. וכך מספר פוליביוס:
 
:"אלמלא פיזרו המקדונים את הלמבוי שלהם בין האניות הספונות, היה הקרב מוכרע על נקלה ותוך זמן קצר. אך אשר אמנם קרה, אותן ספינות סיכלו את פעולת הרודים בדרכים שונות. כשהתפרק מערך הקרב לאחר ההתנגחות הראשונה, התערבבו הכול זה בזה, ולכן לא יכלו (הרודים) לבצע דייקפלוס ואף לא לסובב את אניותיהם (לאחור), למעשה נבצר מהם לחלוטין להשתמש בטקטיקות בהן הצטיינו, משום שהלמבוי תקפו פעם את המשוטים - כדי להפריע לחותרים - פעם, כשחגו לאחור, את החרטום, ופעם את הירכתיים, כדי להפריע לקברניטים ולמשוטי (ההגה) שלהם. אולם בהתקפות חרטום-אל-חרטום השתמשו הרודים בתחבולה: הם השקיעו את חרטומי אניותיהם, וכך ספגו את מהלומות הניגוח מעל המים, בעוד מהלומותיהם שלהם הונחתו מתחת המים והסבו נזק חסר תקנה. ברם, הם השתמשו אופן זה של התקפה לעתים רחוקות בלבד, משום שנמנעו על פי רוב ממלחמת מגע (בין אנייה לאנייה), ממנה קשה להשתחרר, כי המקדונים שעל הסיפונים השיבו מלחמה עזה בקרבות מגע אלה. על פי רוב ביצעו דייקפלוס, שברו את משוטים אניות האויב והוציאו אותן מכלל שימוש, אחר כך חגו לאחור וניגחו פעם את ירכתיהן של אלה ופעם את דופנן של אלה; ובעוד אניות האויב סבות, תקפו והטביעו את חלקן וחיבלו בציודן של האחרות. ואמנם, על ידי אופן לחימה זה פגעו במספר רב של אניות אויב."<ref>שם, 16.4.8-15 .</ref>
 
:"אלמלא פיזרו המקדונים את הלמבוי שלהם בין האניותהאוניות הספונות, היה הקרב מוכרע על נקלה ותוך זמן קצר. אך אשר אמנם קרה, אותן ספינות סיכלו את פעולת הרודים בדרכים שונות. כשהתפרק מערך הקרב לאחר ההתנגחות הראשונה, התערבבו הכול זה בזה, ולכן לא יכלו (הרודים) לבצע דייקפלוס ואף לא לסובב את אניותיהםאוניותיהם (לאחור), למעשה נבצר מהם לחלוטין להשתמש בטקטיקות בהן הצטיינו, משום שהלמבוי תקפו פעם את המשוטים - כדי להפריע לחותרים - פעם, כשחגו לאחור, את החרטום, ופעם את הירכתיים, כדי להפריע לקברניטים ולמשוטי (ההגה) שלהם. אולם בהתקפות חרטום-אל-חרטום השתמשו הרודים בתחבולה: הם השקיעו את חרטומי אניותיהםאוניותיהם, וכך ספגו את מהלומות הניגוח מעל המים, בעוד מהלומותיהם שלהם הונחתו מתחת המים והסבו נזק חסר תקנה. ברם,אך הם השתמשו אופןבצורת זההתקפה של התקפהזו לעתים רחוקות בלבד, משום שנמנעו על פי רוב ממלחמת מגע (בין אנייהאונייה לאנייהלאונייה), ממנהשקשה קשהלהשתחרר להשתחררממנה, כי המקדונים שעל הסיפונים השיבונלחמו מלחמה עזהבעוז בקרבות מגע אלה. על פי רוב ביצעו דייקפלוס, שברו את משוטים אניותאוניות האויב והוציאו אותן מכלל שימוש, אחר כך חגו לאחור וניגחו פעם את ירכתיהן של אלה ופעם את דופנן של אלהאחרות; ובעוד אניותאוניות האויב סבות, תקפו והטביעו אתחלק חלקןמהן וחיבלווהסבו בציודן שלנזק האחרותלאחרות. ואמנםואומנם, על ידי אופן לחימה זה פגעו במספר רב של אניותאוניות אויב."<ref>שםPolybius, 16.4.8-15 .</ref>
פוליביוס מוסיף ומספר, כי את החלק המזהיר ביותר בקרב עם האגף השמאלי נטלו שלוש חמש-חתריות רודיות. אחת מהן, שהקברניט (הגאי) שלה היה אוטוליקוס (Autolykos) ועל סיפונה נמצא ניקוסטראטוס (Nikostratos), ניגחה אניית אויב, אלא שמעוצמת הניגוח או שמא מתמרון לקוי נעקר איל הניגוח ונשאר תקוע באנייה המקדונית. האנייה שנוגחה טבעה על אנשיה, מים החלו להציף את האנייה הרודית דרך הפרצה הפעורה בחרטומה, והיא הוקפה על ידי אניות האויב. אוטוליקוס ואנשיו נלחמו בחירוף נפש, אך לבסוף הוא נפצע ונפל הימה במלוא כובד שריונו.
 
פוליביוס מוסיף ומספר, כי את החלק המזהיר ביותר בקרב עם האגף השמאלי נטלו שלוש חמש-חתריות רודיות. אחת מהן ניגחה אוניית אויב, אלא שמעוצמת הניגוח או שמא כתוצאה מתמרון לקוי נעקר איל הניגוח ונשאר תקוע באונייה המקדונית. האונייה שנוגחה טבעה מיד על אנשיה. מים החלו להציף את האונייה התוקפת דרך הפרצה הפעורה בחרטומה והיא כותרה על ידי אוניות האויב. תאופיליסקוס, הנאוארכוס הרודי, חש לעזרהלעזרתה עם שלוש חמש-חתריות, אך לא יכול היה להציל את האנייההאונייה, כי התמלאה מים. הוא ניגח שתיים מאניותמאוניות האויב וגבר על החיילים שעל סיפוניהן, אך מיד הוקף גם הוא על ידי למבוי ואניות אויבואוניות נוספות. הואתאופיליסקוס נלחם בגבורה עילאית, נפצע שלוש פעמים, ועל אףולמרות שאיבד את מרבית אנשיו הצליח להציל את האנייה בסיועו של פילוסטראטוס (Philostratos), ה[[טריירארכוס]] של אנייתו, שהפגין גם הוא אומץ לב בקרב. חרף היותו פצוע שב תאופיליסקוס אל אניותיו האחרות, וכשרוחו עזה יותר משקודם הוסיף להתנפל על האויבהאונייה.
 
===אחרית הקרב===
אניותאוניות אטאלוס גברו על האגף הימני המקדוני, והוא עצמו הגיע אל האיים, אשר בסמוך להםשלידם עמדה אנייתו שלאוניית פיליפוס. בראותוכשראה כי אחת מהחמש-חתריות שלו נוגחה על ידי אנייתאוניית אויב מחוץ לזירת הקרב והיא עומדת להתמלא מים, נחלץ לעזרתה עם שתי ארבע-חתריות נוספות. אנייתאוניית האויב נמלטה אל עבר החוף, ואטאלוס שט בעקבותיה במלוא המרץ כדי ללכוד אותה. פיליפוס, שהבחין כי מלך פרגמון מופרד מרחק רב מציו, מיהר לחסום את דרכו חזרה עם ארבע חמש-חתריות, שלוש טריימיוליותטריאמיוליות והלמבוי ששטו עימו. אטאלוס נטש את אנייתואונייתו ומילט את נפשו לחוף,. אך כדי לעכב בעד רודפיו, חיבל תחבולה מחוכמת: הוא פקד על אנשיו להציג לעין כל על סיפון אנייתואונייתו את חפצי המלכות שהיו עימו - גביעים, גלימות ארגמן וחפציםוכלים אחרים. רודפיו, שלא עמדו בפיתוי ליטול לעצמם שלל יקר-ערך זה, הניחו לו והוא הצליח לברוח עם אנשיו אל [[אריתראי]] (Erythrai).
 
פיליפוס, שידו בקרב באגף הימני הייתה על התחתונה, גרר את האנייההאונייה המלכותית אל זירת הלחימה וניסהכדי לעודד את רוח אנשיו כאילו הניצחון בידיהם. כשראה דיוניסודורוס, הנאוארכוס של אטאלוס, את האנייההאונייה המלכותית נגררת על ידי האויבים, לא היה ספק בלבו כי אטאלוס נהרג. הוא אותת לאניותיולספינותיו לשובלנתק ולהתכנס,מגע ושט אל הנמל שביבשת.
 
תוך כדי כך הובסו המקדונים גם באגף השמאלי. הם נטשו את זירת המערכה, בהעמידם פנים כאילו הם חשים לעזרת אניותיהםאוניותיהם שלהם. טרםלפני עוזבםשעזבו השמידו הרודים במהלומות ניגוח כמה מאניותמאוניות האויב ואת האחרות גררו כמלקוח שלל ושבו אל כיוס.
 
===מניין האבידות===
*מאניות מאוניות האגף הימני של פיליפוס, שנלחם נגד אטאלוס, הוצאו מכלל שימוש עשר-חתרית אחת, תשע-חתרית אחת, שבע-חתרית אחת ושש-חתרית אחת, ומשאר האניותהאוניות עשר ספונות, שלוש טריימיוליותטריאמיוליות וכן עשרים וחמש למבוי על צוותן. חסרה ברשימת האבידות של פוליביוס אותה שמונה-חתרית, שהוטבעה על ידי דאינוקראטס.
:אבידות פיליפוס באגף השמאלי, שנלחם נגד הרודים, הסתכמו בעשר אניותאוניות ספונות וכארבעים למבוי, וכן שתי ארבע-חתריות ושבע למבוי על צוותן.
:סך האבידות בנפש היה כשלושת-אלפים חיילי-צי וכששת-אלפים חותרים ומלחים; כאלפיים מקדונים ובעלי בריתם נפלו בשבי.
 
* אטאלוס איבד טריימיוליהטריאמיוליה אחת ושתי חמש-חתריות; שתי ארבע-חתריות ואנייתוואונייתו המלכותית נפלו לידי האויב.
:אבידותיו בנפש הסתכמו בכשבעים איש.
 
* הרודים איבדו שתי חמש-חתריות ותלת-טורית אחת, אך אף לא אחת מאניותיהםמאוניותיהם נפלה שלל לידי האויבים.
:כשישים רודים נהרגו בקרב.
 
אין להוציא מכלל חשבון, כי מיעוט האבידות היחסי בציי אטאלוס והרודים - כפי שמוסר אותן פוליביוס - הוא תוצאה של הסתמכותו העיקרית (אם לא הבלעדית) על מקורות רודיים.
 
==תוצאות הקרב==
אבידותיו של פיליפוס היו עצומות, באניותבאוניות ובאנשים כאחד, אך הוא טען לניצחון משני טעמים: ראשית כי הבריח את אטאלוס לחוף ולכד את אנייתואונייתו, ושנית כי עגן לכאורה לאחר הקרב בין שברי האניותהאוניות, ליד כף ארגנון (Argenon)אָ‏רגֶ‏נוֹ‏ן. כדי לתת תוקף מחודש לטענתו לניצחון, שב פיליפוס למחרת היום ואסף את שברי האניותהאוניות ואת גופות המתים שניתן היה לזהותם. מעניין, כי גם הרודים ודיוניסודורוס לא היו בטוחים בניצחונם, או שמא ביקשו להוכיח לפיליפוס ידו של מי הייתה על העליונה בקרב, שכן בחלוףלאחר יוםשחלף נוסףעוד יום התייצבו מחדש נגד שרידי ציו. אלא שפיליפוס לא נענה לאתגר, והם שבו לכיוס.
 
==מקורות==