מצוג'ורנו – הבדלי גרסאות

[[תמונה:Mezzogiorno.svg|שמאל|ממוזער|250px|'''המצוג'ורנו''' -Mezzogiorno]]'''המצוג'ורנו''' ([[איטליה|באיטלקית]]: Il Mezzogiorno - "צהריים", ובהשאלה גם "דרום") הוא כינוי לחלקה הדרומי של איטליה הכולל את המחוזות: [[בזיליקטה]], [[קמפניה]], [[קלבריה]], [[פוליה]] ו[[סיציליה]] בדרום איטליה ומחוזות [[מוליזה]] ו[[אברוצו]] בחלק המרכז-דרומי של איטליה. יש הכוללים בכינוי זה גם את האי [[סרדיניה]] וחלקו הדרומי של מחוז [[לאציו]].

פירוש המילה מצוג'ורנו הוא "צהריים", ובהשאלה גם "דרום" (גם בלטינית ובלשונות לטיניות אחרות המילה "צהריים" משמשת במשמעות "דרום"). השימוש במילה ספציפית לדרומה של איטליה הפך להיות פופולרי בתקופת [[ג'וזפה גריבלדי]], שהתייחס לכל אזורי איטליה שמדרום ל[[רומא]], כולל מחוז אברוצו ומוליזה, במונח זה.

המונח '''המצוג'ורנו''' מבטא נקודת ראות [[היסטוריה|היסטורית]], [[מדינה]]מדינית, [[כלכלה|כלכלית]] ו[[חברה|חברתית]] של חלקה הדרומי והדרום-מרכזי של איטליה.

לאחר [[איחוד איטליה]], הבעיה של דרום איטליה קיבלה חשיבות מדינית פנימית. היה זה לאורלנוכח הפיגור הכלכלי וה[[עוני]] שהתגלה במחוזות הדרום - "המצוג'ורנו", לעומת המצב הכלכלי בשאר חלקי איטליה המאוחדת - המחוזות המרכזיים ובאופן מיוחד מחוזות צפון המדינה.

החל מראשית [[המאה ה-20]] ננקטו צעדים על מנת להקטין את חוסר השוויון בין חלקי [[איטליה|הרפובליקה האיטלקית]]. הבעיות הכלכליות הייחודיות של הדרום - ה[[אבטלה]] והעוני - זכו לתשומת לב דעת הקהל. באופן מעשי, הציבור האיטלקי, במרכז המדינה ובצפונה, נחשף לגלי ה[[הגירה]] הגדולים מהאזורים האלה אשר הגיעו לפתח ביתו. תושבי אזורי הדרום, צעירים וצעירות ואף מבוגרים נטשו את מקום מגורי משפחותיהם, במשך מאות בשנים, לאורלנוכח קשיי הפרנסה, העדר מקומות עבודה לאוכלוסייה גדלה וסיכויים הולכים ופוחתים לשיפור רמת חייהם.

לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], עם הגברת [[תעשייה|תיעוש]] איטליה, גברה תנועת ההגירה מדרום איטליה לצפונה. המהגרים מ"המצוגמהמצוג'ורנו" נקלטו ב[[בית חרושת|בבתי החרושת]] שהוקמו במחוזות הצפוניים של המדינה, בעיר [[פיימונטה]] ו[[לומברדיה]]. בעיר [[טורינו]] הגיע שיעור המהגרים מהדרום לשיעור ניכר מאוכלוסיית [[מטרופולין]] העיר.

[[האיחוד האירופי|השוק המשותף]] מושיט עזרה רבה לפיתוח האזור, באמצעות סיוע לפרויקטים כלכליים נתונים, לאחר שנבחנת כדאיות ההשקעה, יכולתם של המשקיעים, המוניטין, רמת מוסריות השותפים לפרויקט ולמימונו ומספר המועסקים שהפרויקט מסוגל לקלוט. בעשור האחרון ניכרת תרומתן הרבה של רשויות השוק המשותף לפיתוח ב"המצוגבמצוג'ורנו".