|
|
|
הכנסייה היא מן קדומות ביותר בעיר ובעלת מסורות עתיקות, נמצאת במבנה מימי ה[[צלבנים]], מ[[המאה השתים עשרה]] ובנויה על יסודות קדומים יותר, מימי ה[[ביזנטים]].
לפי המסורת של הכנסייה הסורית האנטיוכיתאורתודוקסית זהו ביתה של מרים, אם יוחנן שכונה מרקוס וזה גם המקום בו ערך ישו את [[הסעודה האחרונה (אירוע)|הסעודה האחרונה]]. עוד לפי מסורת המקום, זה היה ביתו של מרקוס וגם הכנסייה הנוצרית הראשונה אותה הנציחו שליחי ישו לאחר עלייתו השמיימה. בספר של [[זאב וילנאי]]<ref>ד"ר זאב וילנאי, '''ירושלים בירת ישראל''', העיר העתיקה וסביבתה, הוצאת אחיעבר-ירושלים, 1972, עמ' 22</ref> יש תמונה של השלט הקודם שהיה מעל הכניסה לחצר הסורים וכנסיית סנט מרק (חצי העיגול מעל הדלתות<ref>את השלט מקיפה שבכה עם ארבע עשר עלי גפן ראו בתמונה משמאל</ref>) לחצר הסורים וכנסיית סנט מרק, שם היה כתוב באנגלית:
"syrian orthodox convent St. marks house – the upper room" - "המנזר הסורי אורתודוקסי, הבית של סנט מרק, חדר הסעודה האחרונה"(התמונה ישנה והשלט היום שונה, ראו בתמונה משמאל).
|
