קבר שיאולינג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏תיאור האתר: עוד קצת
שורה 28:
 
==תיאור האתר==
אחוזת הקבר שְׂיָאולִינְג היא אחת מאחוזות הקבורה הגדולות ביותר בסין. האחוזה משתרעת על המדרון הדרומי של הר הארגמן, שכיוונה הכללי מדרום לצפון. משער הכניסה ועד תל הקבורה עצמו מובילה דרך שאורכה 2,620 מטרים. את האתר הקיפה חומה מלבנים אדומות (שלא שרדה עד ימינו) שאורכה היה כ-22.5 קילומטרים (כשני שליש מאורך החומה שהקיפה את נאנג'ינג שהייתה אז עיר הבירה הקיסרית). אזור זה של סין עשיר בגשמים, ולכן תוכננה לאתר מערכת ניקוז מתוחכמת. ניתן לחלק את הדרך המובילה לתל הקבורה לשלושה חלקים: מכלול הכניסה, הדרך הקדושה (או גם נתיב הנשמות), ומכלול הארמון והקבורה.
 
*'''מכלול הכניסה''' –המבנה הראשון היה מבנה בן שלוש קשתות בגובה 9 מטרים ורוחב של 6 מטרים, הקרוי שְׂיָאמָה (כיום בין שני כבישים מודרניים). במבנה זו חקוקה הכתובת "מנקודה זו יש לרדת מהסוסים". על פי החוק הסיני את 100 הצעדים עד לכניסה לאתר הקבורה יש לעבור ברגל. על לוח אבן המוצב מחוץ לשער הכניסה למאוזוליאום חקוקה הודעה רשמית מטעם הממשל המקומי של [[שושלת צ'ינג]] (1911-1644) המורה להגן על אחוזת הקבר. בין השְׂיָאמָה לשער הכניסה הראשי יש ביתן ובו אסטלת אבן שהציב הקיסר גְ'יָה גִ'ינְג משושלת מינג ב-1531. כמו כן יש במקום אסטלת אבן שהציב הקיסר צ'ונְג גֶ'ן, הקיסר האחרון בשושלת מינג ב-1641.
שורה 38:
**'''הקטע המרכזי''' - אורכו 250 מטרים, וכיוונו מדרום לצפון. לשינוי הכיוון ניתנו כמה הסברים: הטעיית הרוחות הרעות, המסוגלות לנוע בקו ישר בלבד, השביל עוקב אחרי מתאר גבעת מֵייחְווָה (גבעת פריחת השזיף), או משום שבראש הגבעה מצוי קברו של [[סון צואן|סוּן צְ'וֵאן]]. תחילה ניצבים משני עברי השביל צמד עמודים מעוטרים המכונים בסינית [[חוואביאו|חְווָאבְּיָאו]] (בסינית 华表, בפין-יין huábiǎo). גובהם 6.28 מטרים והמרחק ביניהם 5.2 מטרים. צורת העמודים (והבסיס עליו הם ניצבים) היא של [[משושה]] והם מסתיימים בכיפה. לאורך העמודים מגולפים דמויות של עננים ודרקונים. בהמשך יש שני זוגות של פקידי ממשל, ושני זוגות של מפקדי צבא. שני זוגות נראים מבוגרים ומזוקנים ושני זוגות צעירים ונטולי זקן. גובהם של פסלים אלו מעל לשלושה מטרים. מפקדי הצבא לבושים בשריון, מחזיקים בידם שרביט מוזהב ועונדים חרב על מותניהם. פקידי הממשל חובשים את הכובע המקובל בחצר המלכות ומחזיקים בלוחות הצמודים לחזה כפי שעשו הפקידים שהתקבלו לראיון אצל הקיסר. פסלים אלו נועדו להגן על הקבר ולשמש כראשי הטקסים בעולם הבא.
**'''הקטע האחרון''' - אורכו 275 מטרים, וכיוונו תחילה מדרום מערב לצפון מזרח, ואחר כך הוא מתיישר מדרום לצפון. קטע זה מתחיל בשער לונְגְפֶנְג (Longfeng), שממנו נותרו אבני הבסיס המגולפות בלבד. בקצה קטע זה של הדרך הקדושה יש גשר מעל הנהר הקיסרי השני. גשר זה מכונה גשר חמשת הדרקונים. במקור היו בו חמש קשתות וכיום נותרו שלוש קשתות. גשר זה נמצא 200 מטרים משער הארמון.
*'''מכלול ארמון הקבר ותל הקבורה''' – חלק זה של אחוזת הקבר בנוי משלוש חצרות המסודרות לאורך ציר שכיוונו מדרום לצפון, והוא מוקף חומה אדומה בגובה 6 מטרים המכוסה ברעפים. המכלול בנוי מהמבנים הבאים:
**'''שער הכניסה לארמון''' - גובה מבנה השער 9 מטרים, ורוחבו כ-28 מטרים. בשער יש חמישה פתחים, שלושת הפתחים המרכזיים בצורת קשת, וגובהם קרוב ל-4 מטרים, ושני פתחים צדדיים מלבניים.
**'''השער הקדמי''' או גם '''שער שיאולינג''' – בין החצר הראשונה לשנייה מפרידה בימת אבן ברוחב 40 מטרים ובעומק של 15 מטרים לשנייה. בעבר עמדו כאן מבני עץ שנשרפו בזמן מרד טאיפינג. אחר דיכוי המרד, בתקופת הקיסר [[טונג ג'ה|טונְג גְ'ה]] (שלט 1874-1862), הוקם במקום היכל אסטלות האבן, מבנה עץ ובו מוצגים עשר אסטלות אבן בהן חקוקות כתובות מתקופת שושלת צ'ינג. גובהה של האסטלה המרכזית הוא 3.85 מטרים וחקוקים בה 4 סימנים ב[[כתב סיני]] המצטטים את דבריו של הקיסר [[קאנגשי]] בביקורו במקום ב-1699, בהם הוא שיבח את הקיסר חונְגְווּ בגין "השגת שלום ושגשוג מעבר לאלו שהושגו בתקופת שושלות טאנג וסונג".