בנימין רביץ – הבדלי גרסאות

בנימין רביץ נולד וגדל ב[[חיפה]], בוגר קונסרבטוריון "דוניה ויצמן" בחיפה. הופיע לראשונה כ[[סולן]] עם התזמורת הסימפונית חיפה בגיל 15, בניצוח [[סרג'יו קומיסיונה]], ובגיל 17 עם [[התזמורת הסימפונית ירושלים|תזמורת "קול ישראל"]] בירושליםב[[ירושלים]].

בעת שרותו הצבאי ב[[תזמורת צה"ל]] הופיע כפסנתרן סולן עם התזמורת ב[[היכל התרבות]] בתלב[[תל אביב]] בניצוחו של [[יצחק גרציאני]].

בוגר האקדמיה למוזיקה בת"א אצל המורה הדגולה [[אילונה וינצה-קראוס]], הקונסרבטוריוןה[[קונסרבטוריון]] בזב[[ז'נבה]] והקונסרבטוריון המלכותי הפלמי בבריסלב[[בריסל]], בו הוא שימש כחבר הסגל מעל לשלושים שנה.

הקריירה שלו כפסנתרן וכנגן [[מוזיקה קאמרית]] ברפרטואר נרחב ומגוון, התפרשה על פני ארצות רבות ברחבי העולם: באמריקהב[[אמריקה]], [[אפריקה]], במזרחב[[המזרח הרחוק|מזרח ובאירופההרחוק]] וב[[אירופה]], שם השתתף גם בפסטיבלים כמו פסטיבל פלנדריה בבלגיהב[[בלגיה]], וכן בפסטיבלים ב[[איטליה]], [[סלובניה]], [[בולגריה]], [[ויילס]], [[נורבגיה]] ו[[צרפת]], וזכה לשבחי הבקורת על הופעותיו ועל תקליטיו, וגם בפרסים בינלאומיים כמו פרס [[איסק אלבניס|אלבניס]] בברצלונהב[[ברצלונה]] בתחרות מריה קנאלס, פרס מוצרט מידי הפסנתרן [[גזה אנדה]], וכן פרסים למוזיקה קאמרית.

היה חבר כבוד בתחרות המאה ה-20 באורליאן (צרפת), והוזמן לשפטלשפוט בתחרויות לפסנתר באיטליה. הקלטות רבות שלו נמצאות ב[[קול ישראל]], באוסף ההקלטות של "קול המוסיקה".

בעשרות השנים האחרונות חי רביץ ב[[בריסל]], [[בלגיה]], שם עבד בקונסרבטוריון המלכותי, ושם גם נרצח, כנראה על ידי פורצים בנסיון לשדוד את ביתו. משפחתו חיה בישראל.