ועדת בכור – הבדלי גרסאות

ב-[[14 במרץ]] [[1982]], קרוב לחמישים שנה לאחר זיכויים של אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט, הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לרצח חיים ארלוזורוב. הוועדה קמה בעקבות פרסומו של הספר "רצח ארלוזורוב" מאת [[שבתי טבת]] בשנת [[1981]] ועקב המחלוקת המתמשכת לגבי הרצח וההליכים המשפטיים. במשך עשרות שנים האמינו אנשי תנועת העבודה שמדובר ברצח פוליטי ושסטבסקי ורוזנבלט האשמים ברצח זוכו מסיבות טכניות בלבד. הרוויזיוניסטים לעומת זאת, סברו שמדובר בעלילת דם ושהרצח בוצע בידי ערבים. יש שתהו על עצם הקמת הוועדה, לאחר שמרבית גיבורי הפרשה לא היו בין החיים.

 

 

ליו"ר הוועדה התמנה שופט בית המשפט העליון [[דוד בכור]] ועם חבריה נמנו [[מקס קנת]] - שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב ופרופסור [[אליעזר ברקוביץ]].

כנגד הקמת הוועדה הוגשה עתירה ל[[בג"ץ]] בטענה שחקירתה הינה התערבות בלתי נאותה ב[[פסק דין]] חלוט של הרשות השופטת. בית-המשפט דחה את העתירה וקבע כי אין בהקמת הוועדה התערבות שכזו <ref>‏[http://web1.nevo.co.il/Psika_word/elyon/PADI-LE-4-449-L.doc בג"ץ 152/82 '''דניאל אלון נ. ממשלת ישראל'''], פ"ד לו (4), 449‏</ref>.

 

 

==מסקנות הוועדה==

 

לטענה כי הרוצחים היו שני ערבים שנחשדו במעשה קודם לכן לכך התייחס יו"ר הוועדה, השופט בדימוס דוד בכור בקביעתו כי "הראיות שהיו במשטרה ובמשפט, והראיות שבאו לאחר מכן מוכיחות, שזאת אחת האפשרויות המהותיות, אבל אין באפשרותי לקבוע במידה מספקת של ודאות, שהם היו הרוצחים"<ref>מנחם שריד, לשלטון בחרתנו, 2005</ref>.

 

==הערות שוליים==