פואה מצויה – הבדלי גרסאות

שמה הלועזי (Rubia tenuifolia). זהו מטפס בעל ענפים ועלים מחוספסים, העורכים בדורים של ארבעה עלים בכל דור.<BR> בשטחי בתה (שדה בלתי מעובד) הוא גדל כשיח סבוך בתוך עצמו, שגובהו 30-70 ס"מ, ואילו בחורש וביער הוא שולח גבעולים ארוכים בעלי זיפים, ומטפס בעזרתם עד צמרות העצים הסמוכים.<BR> הגבעולים בעלי חתך מרובע. העלים מאורכים ואליפטיים. הם גלדניים וצבעם ירוק כהה. צבע הפרח קרם צהבהב וכותרתו גלגלית חסרת צינור.<BR> הפרי הוא ענבה שחורה עסיסית, שקוטרה4 מ"מ והיא מבשילה כבר בחודש יוני. הפרי נאכל על ידי ציפורים שמפיצות את הזרעים למרחק. פואה מצויה היא המין היחיד במשפחת הפואתיים שאינו חד שנתי. <BR>

היא והקיסוסית הן המטפסים הנפוצים ביותר בחורש ובבתה בכל רחבי החבל הים תיכוני. בעבר השתמשו בפרי הפואה כמקור לצבע, ושורשי הצמח משמשים תרופה לחיזוק העצמות ולהמסת אבני כליות.<BR> מין קרוב לפואת הצבעים, שמשורשיה הפיקו בעבר צבע שני. פואת הצבעים נדירה מאוד בישראל ונתונה בסכנת הכחדה, והיא גדלה כיום אך ורק בגאון הירדן ליד בית שאן ובירושלים.