התנהגות פסיבית-אגרסיבית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 6:
המונח "התנהגות פסיבית-אגרסיבית" נטבע לראשונה על ידי [[צבא ארצות הברית]] בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], כאשר [[פסיכולוג]]ים צבאיים הבחינו אצל [[חייל]]ים התנגדות פסיבית וחוסר רצון לציית לפקודות.‏‏<ref>‏[http://www.medterms.com/script/main/art.asp?articlekey=32501 הגדרה של התנהגות פסיבי-אגרסיבית], באתר MedicineNet.com‏</ref>
 
==פסיביות-אגרסיביות כ[[הפרעתכהפרעת אישיות]]==
'''הפרעת אישיות סבילה-תוקפנית''' הייתה [[הפרעת אישיות]] אשר נכללה בשלוש הגרסאות הראשונות של ה-[[DSM]] (מדריך האבחון של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני), אך הוצאה מהגרסה הרביעית בגלל היעדר תמיכה אמפירית מספקת בתוקף ובמהימנות שלה. עם זאת, השיח המקצועי מוסיף להתייחס אליה, הואיל והיא מתארת דפוס אישיות שכיח שמעורר קשיים בין-אישיים ניכרים.
{{להשלים}}
 
אדם המאופיין על ידי דפוס אישיות זה יתקשה מאוד לסרב לבקשות או לדרישות באופן גלוי והוא יעשה זאת בדרך סבילה. ההשערה ה[[פסיכואנליזה|פסיכואנליטית]] העומדת מאחורי דפוס זה היא שבצורה סבילה זו מבטא האדם הסביל-תוקפני מידה רבה של [[תוקפנות]]. היות ש-DSM הוא מדריך אבחוני התנהגותי, שבו מקובל לספור קריטריונים התנהגותיים בני צפייה ומדידה לצורך אבחון, קשה להתייחס לתוקפנות העומדת מאחורי ההתנהגות הסבילה.
 
אדם כזה יכול, למשל, להרגיש מנוצל או נשלט על ידי אשתו ולכן יימנע מלתקן דבר-מה בבית. יחד עם זאת, הוא לא יסרב באופן מפורש וגלוי, אלא "יעניש" את אשתו על דרשנותה בכך שיבטיח לבצע את התיקון, אך ידחה את הביצוע עד אין קץ, יגרום לאשתו "להתפתל" ויפיק מכך הנאה סמויה ולא מודעת. אדם כזה לא יתעמת לעולם בצורה ישירה עם מצב בעייתי, אלא יפגין את התנגדותו בצורת התמהמהות, שכחנות וכד'. כך, מצד אחד הוא יביע את תוקפנותו בצורה עקיפה ומצד שני, יעורר כלפיו את תוקפנות הסביבה (אשר לעיתים קרובות תבוטא אף היא בצורה עקיפה, משום שההבטחה לבצע את המשימה עדיין קיימת ברקע).
 
==סימנים שכיחים להפרעה פסיבית-אגרסיבית==