דמטריוס הראשון – הבדלי גרסאות

אחרי מותו של אנטיוכוס השלישי בשנת 175, אנטיוכוס הרביעי ניצל את שהותו של אחיו ברומא והשתלט על כס הממלכה. סנאטהסנאט הרומי העדיף את אנטיוכוס החמישי, הילד, על כס השלטון, אך דמטריוס הצליח לשכנע את הסקיפיונים ואת ביבני בריתם שהוא ימלא את התפקיד טוב יותר מאשר לוסיאס, ה[[עוצר (שליט)|עוצר]] בזמנו של אנטיוכוס החמישי. בגלל התמיכה הסקיפיונית הצליח דמטריוס לצאת מרומא ובשנת 162 דאג לרציחתו של אנטיוכוס הרביעי ותפס את השלטןהשלטון במקומו.

בזמן שלטונו התנהלו שתי מרידות גדולות נגד הממלכה הסלאוקית: אחתהאחת בארץ ישראל והשנייה באזור בבל. החשובה מהשנייםמהשתיים התרחשה באזור בבל, בלב האימפריה הסלאוקית. שם אציל בשם טימארכוס, שהיה סטרפ (מושל) בבל בזמן שלטונו של אנטיוכוס הרביעי חש שהממלכה נמצאת בקשיים והרים את נס המרד. הוא הצליח להמריד את האוכלוסיה נגד השלטון המרכזי ואף כרת ברית עם רומא שהכירה בו בתור השליט הלגיטימי באזור שהצליח להמריד. בנוסף כרת טימארכוס ברית עם הארמנים והציב איום מידימיידי על שלמות הממלכה הסלאוקית.

בסופו של דבר תחבולותיו של דמטריוס, רציחת מתחרים והמלכת מלכים לא סייעה לדמטריוס. גם הוא נפל קורבן לקנוניה פוליטית שיזמו תומכיו של [[אלכסנדר באלס]] ונרצח. בעקבות רציחתו עלעלה אלכסנדר באלס לשלטון בממלכה הסלאוקית.