הבדלים בין גרסאות בדף "שלמה פישר"

נוספו 2,166 בתים ,  לפני 12 שנים
אין תקציר עריכה
(ספריו יצאו במהדורות חדשות כאשר גם החידושים וגם הדרשות אוחדו לכרך אחד)
{{עריכה|ראו ב[[שיחה:שלמה פישר|דף השיחה]]}}
[[תמונה:FISHER.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה פישר עם בנו הרב מאיר פישר]]
הרב '''יונתן יהודה שלמה פישר''' הוא [[ראש ישיבה]], מחבר ספרים הלכתיים ו[[דיין (משפט עברי)|דיין]] ב[[בית דין רבני|בית הדין הרבני]] לשעבר. הרב פישר הוא מראשי [[ישיבת איתרי]], המונה כמאה וחמישים תלמידים.
הרב '''יונתן יהודה שלמה פישר''' (נולד ב[[ירושלים]] בכ"ט [[שבט (חודש)|שבט]] [[תרצ"ב]], [[1932]]) הוא [[ראש ישיבה]], מחבר ספרים הלכתיים ו[[דיין (משפט עברי)|דיין]] ב[[בית דין רבני|בית הדין הרבני]] לשעבר. הרב פישר הוא מראשי [[ישיבת איתרי]], המונה כמאה וחמישים תלמידים. כדי להקדיש את מירב זמנו ללימוד הוא מתגורר במשך השבוע בישיבה ומגיע לביתו רק לימי שישי ושבת. רוב זמנו מוקדש ללימוד עם חברותות, חלקם מתלמידי הישיבה וחלקם ממקומות אחרים. למרות היותו בן למשפחה בולטת מצאצאי [[היישוב הישן]] השמרני, גישתו חדשנית יחסית. דרכו כלמדן מבוססת על בירור של מושגי יסוד מחד גיסא ועל בקיאות רחבה מאידך גיסא. מבחינה מסוימת ניתן לראות את דרכו כמעין מיזוג של דרך לימודו של בעל ה[[חזון איש]] בלמדנות נוסח [[שיטת בריסק]]. ככלל הוא ממליץ על עיון מרובה בספרי האחרונים, בין השאר, הוא מרבה לעסוק בספר [[שב שמעתתא]] ואף מעביר בביתו, מדי שבוע, שיעור קבוע בספר זה. בשיעוריו ובכתביו הוא נוהג להשתמש בביטויים ובמונחים ייחודיים אופיינים, כזה הוא, לדוגמה, המונח 'משל', שמשמעותו, בהקשר זה, הסברת העקרון ההגיוני העומד מאחורי בדין מסוים באמצעות המשלתו לזה העומד מאחורי דין אחר, שבו הוא מובן וברור יותר. מושג אחר הוא 'צורה וצביון', כלומר - חשיבותה של צורת המעשה כמבטאת את תוכנו וכמכריעה את מעמדו ההלכתי גם אם לאמתו של דבר תוכן זה אינו קיים בו. למרות ייחודה, מעוגנת דרכו היטיב בלמדנות הישיבתית המסורתית והכרותו את המחקר התלמודי האקדמי אינה ניכרת בה. דרכו באגדה דומה לדרכו בהלכה. בדרשותיו הוא מלבן את משמעותם של רעיונות יסוד תוך שימוש במקורות רבים, ביניהם מקורות קבליים לא מעטים. מושג מרכזי במשנתו ההגותית הוא 'כלל ישראל'. כלל ישראל אינו רק אוסף הפרטים המרכיבים אותו, אלא ישות בפני עצמה. יתר על כן - התורה והמצוות נתנו, בראש ובראשונה, כחוקים החלים על עם ישראל כעם, מכאן האופי המשפטי של ה[[הלכה]], הקיים גם במצוות הנראות לכאורה כ'דתיות' טהורות. מתוך כך, יש להבין הערמות הלכתיות שונות לא כפתרון של בדיעבד, אלא כביטוי מובהק לאופי החוקתי של ההלכה, אופי, המעניק לגיטימציה גמורה לפקציות משפטיות.
 
== תולדות חייו ==
===ילדות ונעורים===
הרב שלמה פישר נולד ב[[ירושלים]] בכ"ט [[שבט (חודש)|שבט]] [[תרצ"ב]] ([[6 בפברואר]] [[1932]]), להוריו, ר' אהרן ודבורה פישר.
ר' אהרן היה מה"[[פרושים (היישוב הישן)|פרושים]]" בירושלים. הוא התפרסם בשנים מאוחרות יותר, כזה שירה במנהיג ההמון הערבי שבא לפרוע ביהודים ביום שישי של [[מאורעות תרפ"ט]].<br />
הרב פישר התייתם מאביו, ר' אהרן, בגיל צעיר ביותר. בספריו הוא מציין לטובה את הרב יחיאל מתתיהו דיוויס ששגידל אותו ואת אחיו וטיפל בהם במסירות.<br />
בצעירותו למד הרב פישר ב[[ישיבת מיר]] הידועה בירושלים, אצל הרב [[אליעזר יהודה פינקל]] שהיה ראש הישיבה באותה תקופה. על פי עדותו של הרב פישר, הוא זכה לקירבה מיוחדת לרב פינקל, שביקש ממנו לומר דברי תורה בפניו בימי שישי.<br />
 
===דיין וראש ישיבה===
הרב פישר מונה לדיין בבית הדין הרבני האיזורי בירושלים. הוא דן בענייני גירושין וגיורים במשך שנים באותו הרכב עם הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]].<br />
בשנות השישים הביא הרב מרדכי אלפנט, נשיא ישיבת איתרי, את הרב פישר לישיבתו, על מנת שישמש בה כראש ישיבה. כדי להקדיש את מירב זמנו ללימוד הוא מתגורר במשך השבוע בישיבה ומגיע לביתו רק לימי שישי ושבת. הוא מוסר שיעורים שבועיים בקביעות בישיבה. יש מספר בחורים מהישיבה ומחוצה לה, הלומדים איתו בחברותא בשעות הערב והלילה.<br />
בשנת תש"ס (2000) פרש הרב פישר מתפקידו כדיין, ומאז מקדיש את כל זמנו ללימוד תורה ולתלמידי הישיבה.
 
== דרך לימודו==
 
רוב זמנו מוקדש ללימוד עם חברותות, חלקם מתלמידי הישיבה וחלקם ממקומות אחרים. למרות היותו בן למשפחה בולטת מצאצאי [[היישוב הישן]] השמרני, גישתו חדשנית יחסית. דרכו כלמדן מבוססת על בירור של מושגי יסוד מחד גיסא ועל בקיאות רחבה מאידך גיסא. מבחינה מסוימת ניתן לראות את דרכו כמעין מיזוג של דרך לימודו של בעל ה[[חזון איש]] בלמדנות נוסח [[שיטת בריסק]]. ככלל הוא ממליץ על עיון מרובה בספרי האחרונים, בין השאר, הוא מרבה לעסוק בספר [[שב שמעתתא]] ואף מעביר בביתו, מדי שבוע, שיעור קבוע בספר זה.<br />
בשיעוריו ובכתביו הוא נוהג להשתמש בביטויים ובמונחים ייחודיים אופיינים, כזה הוא, לדוגמה, המונח 'משל', שמשמעותו, בהקשר זה, הסברת העקרון ההגיוני העומד מאחורי בדין מסוים באמצעות המשלתו לזה העומד מאחורי דין אחר, שבו הוא מובן וברור יותר. מושג אחר הוא 'צורה וצביון', כלומר - חשיבותה של צורת המעשה כמבטאת את תוכנו וכמכריעה את מעמדו ההלכתי גם אם לאמתו של דבר תוכן זה אינו קיים בו. למרות ייחודה, מעוגנת דרכו היטיב בלמדנות הישיבתית המסורתית והכרותו את המחקר התלמודי האקדמי אינה ניכרת בה.<br />
דרכו באגדה דומה לדרכו בהלכה. בדרשותיו הוא מלבן את משמעותם של רעיונות יסוד תוך שימוש במקורות רבים, ביניהם מקורות קבליים לא מעטים. מושג מרכזי במשנתו ההגותית הוא 'כלל ישראל'. כלל ישראל אינו רק אוסף הפרטים המרכיבים אותו, אלא ישות בפני עצמה. יתר על כן - התורה והמצוות נתנו, בראש ובראשונה, כחוקים החלים על עם ישראל כעם, מכאן האופי המשפטי של ה[[הלכה]], הקיים גם במצוות הנראות לכאורה כ'דתיות' טהורות. מתוך כך, יש להבין הערמות הלכתיות שונות לא כפתרון של בדיעבד, אלא כביטוי מובהק לאופי החוקתי של ההלכה, אופי, המעניק לגיטימציה גמורה לפקציות משפטיות.
== בני משפחתו ותלמידיו ==
הרב שלמה פישר העמיד שורה של תלמידים, ביניהם רבנים ורמי"ם בישיבות, ואף בעלי בתים המשתתפים דרך קבע בשיעוריו והפונים אליו בשאלות הלכתיות. גם בני משפחתו ידועים בפעילותם. חמיו היה הרב [[אליעזר דוד ברנד]], מחברי מערכת [[אוצר הפוסקים]], בנו הוא הרב [[אהרון פישר]] ואחיו הוא הרב [[ישראל יעקב פישר]] שהיה ה[[גאב"ד]] של [[העדה החרדית]] בירושלים, בנו הרב מאיר פישר פעיל בהוראת יהדות בתל אביב, בתו [[חנה קהת]] היא מייסדת ארגון [[קולך]].
 
בשנת ? נשא הרב פישר את אשתו לאה, שאביה, הרב [[אליעזר דוד ברנד]], היה מחברי מערכת [[אוצר הפוסקים]].<br />
לרב פישר שמונה ילדים. בנו הגדול הוא הרב [[אהרון פישר]], בן אחר הוא מאיר פישר, פעיל בהוראת יהדות בתל אביב, בתו [[חנה קהת]] היא מייסדת ארגון [[קולך]].<br />
לרב פישר שלושה אחים שכולם גדולי תורה, המפורסם בהם היה הרב [[ישראל יעקב פישר]], שהיה ה[[גאב"ד]] של [[העדה החרדית]] בירושלים.<br />
הרב העמיד שורה של תלמידים, ביניהם רבנים ורמי"ם בישיבות, ואף בעלי בתים המשתתפים דרך קבע בשיעוריו והפונים אליו בשאלות הלכתיות.
==ספריו==
45

עריכות