קסת דיו – הבדלי גרסאות

 

==היסטוריה==

 

ב[[ימי הביניים]] יכולת הכתיבה היתה נחלת מעטים. בני ה[[אצולה]] לא כתבו בעצמם אלא השתמשו ב[[לבלר (מקצוע)|לבלר]]ים וקסתות הדיו היו בדרך כלל פשוטות, עשויות [[עץ (חומר גלם)|עץ]], [[מתכת]] או זכוכית. עם התגברות ה[[אוריינות]] בסוף ימי הביניים הפכה קסת הדיו ל[[סמל סטטוס]] אצל בני האצולה ואף בקרב סוחרים ובעלי מלאכה מצליחים. קסתות דיו הפכו להיות מפוארות, עוצבו וצופו בין השאר בפורצלן, [[קרן (זואולוגיה)|קרן]], [[שנהב]], [[שריון (זואולוגיה)|שריון]] [[צב]], כסף ו[[זהב]]. כמו מוצרי צריכה אחרים, עיצובן הושפע מהאופנה ומהתרבות בה יוצרו.

ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] היו בצפון-מערב [[ארצות הברית]] עשרות יצרני קסתות. במאה ה-18 ו[[המאה ה-19|ה-19]] עוצבו תיקים ומזוודות לקסתות כדי לאפשר לקיחתן למסעות. תור הזהב של קסתות הדיו הגיע בסוף [[התקופה הוויקטוריאנית]], במחצית השנייה של המאה ה-19. [[המהפכה התעשייתית]] הביאה לייצור תעשייתי המוני של קסתות, לצד הקסתות האומנותיות העשויות עבודת-יד. בתקופה זו הוצבו קסתות דיו מעוטרות אפילו על שולחנות ה[[איפור]] של גברות.

 

 

== הערות שוליים ==