סדר רב עמרם גאון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: שנייה;
שכתוב מקיף של הערך
שורה 1:
'''סדר רב עמרם גאון''' הינו [[סידור]] [[תפילה (יהדות)|תפילה]] שנערך על ידי רב [[עמרם גאון]] בן [[המאה התשיעית]] והוא אחד מסדרי התפילה היהודיים הקדומים ביותר.
{{עריכה|סיבה=סגנון לא אנציקלופדי}}
בימי רב [[עמרם גאון]] שחי ב[[בבל]] במאה התשיעית, הייתה ב[[ברצלונה]] שב[[ספרד]] קהילה יהודית מבוססת, שביקשה מרב עמרם שישלח להם [[סידור]] תפילה שלם, כדי לחסוך מעצמם לשאול שאלות בענייני תפילה. רב עמרם נענה להם ושיגר אליהם סידור, ומכאן ואילך סידורו החל להתפשט ולהתגלגל בכל ספרד ובעוד שאר ארצות, במהלך השנים הסידור עבר שינויים רבים. הסיבות לכך הן רבות:
* הכותבים שהעתיקו את ספרו, קיצרו או לא העתיקו בדיוק את נוסח התפילה כפי שנכתב, הקיצורים לוו על ידיהם בציונים של "וגו'... וגו'"... הם יצאו מתוך הנחה שהקוראים בקיאים בתפילה ויודעים את נוסחאותיה.
* עוד קיצרו המעתיקים, שינו וכתבו את הנוסח הנהוג במקומותיהם.
* בנוסף, חלק מהדינים והמנהגים עברו שינויים וגם נוספו חלקים שהוספו מאוחר יותר על ידי הגאונים המאוחרים מתקופת הרב עמרם גאון.
* הרבה חלקים מהסידור המקורי נשמטו, לדוגמה: דינים בברכות ובסדר ברכת המזון, חסרים הפיוטים, חסרים תפילות וקטעים שהודפסו בדפים י"ב-י"ד שנלקחו מהספרות המיסטית. גם החלק ההלכתי שבסידור עבר שינויים רבים גם הוא, לצד נוסחאות התפילה.
 
==מקורו של הסידור ותפוצתו==
הסידור של רב עמרם גאון טופל בידיים רבות, ואנו מתקשים לדעת כיצד היה נראה המקור, מהי דמותו המקורית של הסידור שהוציא הרב עמרם גאון מתחת ידיו.
הסידור נערך על ידי רב [[עמרם גאון]] שחי ב[[בבל]] במאה התשיעית, לבקשתה של אחת מקהילות [[יהדות ספרד]], ככל הנראה קהילת [[ברצלונה]], אשר ביקשה מרב עמרם שישלח לה סידור תפילה שלם<ref>הסידור עצמו מכיל בפתיחתו את המכתב ששיגר רב עמרם לר' יצחק בר' שמעון מאותה קהילה</ref>. הסידור שימש את המרכז היהודי החדש שהתפתח באותה תקופה בספרד אשר באותה העת היה עוד בראשיתו ונזקק להדרכתם של הגאונים בענייני הלכה בכלל ובענייני הלכות ונוסח התפילה בפרט. קדם לו רב [[נטרונאי גאון]] ששיגר מספר תשובות הנוגעות לדיני תפילה לקהילות ספרד ובפרט ידועה תשובתו המפורסמת לקהילת אליסאנה המכילה את סדר [[מאה ברכות]].
 
מספרד אליה נשלח הסידור בראשונה הוא התפשט ליתר הקהילות היהודיות באירופה באותה תקופה והיה בעל השפעה מכרעת על התפתחותם של מנהגי התפילה בעם ישראל. רבים מן ה[[ראשונים]] הדנים בתפילה מצטטים ממנו רבות; מובאות שלמות ממנו מצויות ב[[סידור רש"י]] וב[[מחזור ויטרי]] ולמעשה דרכם השפיע סדר רב עמרם על התפילה גם בקרב [[יהדות צרפת]] ולאחר מכן [[יהדות אשכנז]]. אף ר' [[דוד אבודרהם]] בפירושו המפורסם על הסידור מרבה לצטטו.
קיימות מספר מהדורות של הסידור. הראשונה היא מהדורת ר' נחמן קורנל שיצאה בשנת ה'תרכ"ה (1865)<ref>מהדורתו של קורנל התבססה על כתב יד שהכיל בנוסף לסדר רב עמרם גאון תיקונים לחמישה עשר במספר של לילי אשמורת במחצית השנייה של חודש אלול, וכן גם יתר פיוטי הסליחות, כולל את הסליחות לכל תפילות יום-הכיפורים, אך ברור שמדובר בתוספת מאוחרת שכן היא כוללת פיוטים ממשוררי תור הזהב של ספרד. למרות זאת קטעים אלו כלולים במהדורתו.</ref>. מהדורה שנייה, המבוססת על כתב יד אחר יצאה על ידי ר' אריה ליב פרומקין בשנת ה'תרע"ב (1912). מהדורה שלישית המבוססת על מספר כתבי יד הוציא דניאל גולדשמידט בשנת ה'תשל"ב (1972).
 
טופס מן הסידור הגיע גם ל[[ארץ ישראל]] או למצרים<ref>מהדורת גולדשימדט, עמוד 8</ref>.
==אופי הסידור==
הסידור מתחלק לשתי חטיבות: חטיבה אחת – תפילות. חטיבה שנייה – דינים ומנהגים.
 
==אופימבנה הסידור ואופיו==
סידורו שימש כבסיס, יסוד לכמה סידורים הנהוגים בארצות שהיו תחת השפעת בבל והוא גם השפיע על המנהגים המעורבים ממנהגי א"י וממנהגי בבל. הוא אף השפיע על הסידור האשכנזי וגם על סידורים רבים שיצאו לאור בהמשך והושפעו מספרו של רבי עמרם גאון.
הסידור ערוך לפי סדר מועדי השנה: ראשית מובאות התפילות לכל יום ולימות החול ולאחר מכן התפילות [[שבת|שבתות]] ו[[חגי ישראל ומועדיו|חגים]], סדר אשר מהווה מודל למבנה של מרבית הסידורים עד ימינו. הסידור, כפי שמשתקף מכתבי היד המצויים בידינו, מכיל הן את נוסחי התפילה והן הלכות ומנהגים הקשורים עמה. מקורם של קטעי ההלכה הוא מן ה[[תלמוד]] וכן מפסקי [[גאונים]].
 
==מטרותשינויי הנוסח ועריכתו של הסידור==
סדר רב עמרם גאון הגיע לידינו ממספר כתבי יד השונים זה מזה במידה ניכרת, בעיקר בנוסח התפילה אך גם בתכנים המצויים בהם. מכאן ניתן להסיק כי הסדר כפי שמצוי בידינו אינו זה שיצא מתחת ידיו של רב עמרם גאון עצמו אלא חלו בו שינויי העתקות שונים.
בספרד התהווה מרכז חדש, שהיה חסר מסורת וידיעות בתפילה. כמו כן לא היו חכמי תורה שיכלו להדריכם. לכן הסידור נשלח אליהם כדי להורותם דרך בה ילכו לאורה, בדינים ובמנהגים של התפילה וכן בנוסח התפילה שלא היה כל-כך נהיר להם. כאמור, הסידור נועד לשמש כתחליף לשו"ת שנשלחו לגאונים של שתי ישיבות בבבל בכל הנוגע לתפילה ולדינים הקשורים בה.
 
בפרט שינו המעתיקים את נוסח התפילה לנוסח אשר היה מקובל במקום בו חיו. כך למשל מצוי כתב יד של סדר רב עמרם גאון בו נוסח התפילה הוא [[נוסח הספרדים]]<ref>כתב יד [[המוזיאון הבריטי]] Or.1067. כתב יד זה שימש את הוצאת קורנל - ראו להלן. כתב היד מכיל גם תוספות שהן בוודאי מאוחרות כגון תוספות של פיוטים מתקופת [[תור הזהב]] של יהודי ספרד</ref>, כתב יד אחר הוא ב[[נוסח צרפת]]<ref>כתב יד [[הספרייה הבודליינית]] קטלוג נויבואר 1095. כתב יד זה שימש את הוצאת פרומקין - ראו להלן</ref>.
 
ככל הנראה גם הקטעים ההלכתיים אינם בדיוק כפי שיצאו מתחת ידו של רב עמרם שכן בסידור מצויים פסקים של רב עמרם בהם הוא נזכר בגוף שלישי וכן פסקים מגאונים שפעלו אחריו. ההשערה המקובלת במחקר היא שלאחר ששלח רב עמרם את סידורו לספרד המשיכו לערוך אותו ולהוסיף עליו תוספות שונות<ref>גולדשמידט עמודים 7, 11</ref>.
 
==מהדורות==
קיימות מספר מהדורות של הסידור. הראשונה היא מהדורת ר' נחמן קורנל שיצאה בשנת ה'תרכ"ה (1865)<ref>מהדורתו של קורנל התבססה על כתב יד שהכיל בנוסף לסדר רב עמרם גאון תיקונים לחמישה עשר במספר של לילי אשמורת במחצית השנייה של חודש אלול, וכן גם יתר פיוטי הסליחות, כולל את הסליחות לכל תפילות יום-הכיפורים, אך ברור שמדובר בתוספת מאוחרת שכן היא כוללת פיוטים ממשוררי תור הזהב של ספרד. למרות זאת קטעים אלו כלולים במהדורתו.</ref>. מהדורה שנייה, המבוססת על כתב יד אחר יצאה על ידי ר' אריה ליב פרומקין בשנת ה'תרע"ב (1912). מהדורה זו מודפסת יחד עם סידור ב[[נוסח אשכנז]] ועם הערות על מקורות ההלכה של הטקסט וענייני נוסח. מהדורה שלישית המבוססת על מספר כתבי יד וקטעי גניזה הוציא דניאל גולדשמידט בשנת ה'תשל"ב (1972).
 
==הערות שוליים==
שורה 22 ⟵ 25:
 
==קישורים חיצוניים==
*{{אנצ דעת|1657}}
*[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=24 מהדורת קורנל] של סדר רב עמרם גאון באתר [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=24 דעת]
 
*מהדורת פרומקין של סדר רב עמרם גאון: [http://www.hebrewbooks.org/14438 חלק א'] ו[http://www.hebrewbooks.org/14439 חלק ב'] באתר [http://www.hebrewbooks.org HebrewBooks.org]
[[קטגוריה:ספרות הגאונים]]
[[קטגוריה:סידורים]]