משה דפנא – הבדלי גרסאות

למד לימודיים תורניים ב[[תלמוד תורה|חדר]], ב[[ישיבה]] וב[[בית מדרש]], ורכש גם השכלה כללית אצל מורים פרטיים ובלימוד עצמי. בן 13, בהשפעת [[הקונגרס הציוני]] ב[[באזל]], הצטרף ל[[התנועה הציונית|תנועה הציונית]] וייסד עם חברים אגודה ללימוד [[עברית]].

 

 

רק ב-[[1907]] (תרס"ז) התחיל את לימודיו בבית המדרש למורים, ומצא עצמו שותף למאבק על שפת הלימוד במוסד ("[[מלחמת השפות]]"). את לימודיו סיים ב-[[1911]] (תרע"א) וחזר למושבות ושימש בהן כמורה. בשמונה השנים הראשונות לימד ב[[גדרה]] וברחובות, אחר כך כמורה ראשי ב[[מקווה ישראל]] ובמשך שמונה שנים כמורה בבית ספר לבנות ביפו. ב-[[1928]] ([[תרפ"ח]]) הוזמן ללמד בבית ספר העברי הגבוה ובסמינר למורים ב[[מינאפוליס]] שב[[מינסוטה]]. באוניברסיטת מינסוטה סיים לימודיו לתואר מוסמך ב[[בוטניקה]] ובתורת הפיקוח. ב-[[1930]] חזר לארץ ישראל והתמנה למנהל בית ספר ב[[תל אביב]]. ב-[[1938]] [[תרצ"ח]] היה למפקח על בתי ספר של [[הזרם הכללי]]. עם קום המדינה נתמנה לסגן המפקח ראשי על בתי הספר של הזרם הממלכתי ולאחר שנה נתמנה למפקח הראשי. ב-[[1954]] (תשי"ד) פרש מעבודתו.

* יו"ר ועדת הארכיון של הסתדרות המורים.

 

 

 

 

 

{{מיון רגיל: דפנא, משה}}