משה דפנא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 7:
למד לימודיים תורניים ב[[תלמוד תורה|חדר]], ב[[ישיבה]] וב[[בית מדרש]], ורכש גם השכלה כללית אצל מורים פרטיים ובלימוד עצמי. בן 13, בהשפעת [[הקונגרס הציוני]] ב[[באזל]], הצטרף ל[[התנועה הציונית|תנועה הציונית]] וייסד עם חברים אגודה ללימוד [[עברית]].
 
הוא כתב לבית המדרש למורים של '''[[חברת עזרה של יהודי גרמניה|חברת '''עזרה]]''']] ב[[ירושלים]] וביקש להתקבל כתלמיד. בטרם מלאו לו עשרים נענה בחיוב והוא עשה דרכו ל[[ארץ ישראל]]. בעיר [[ברודי]] שב[[גליציה]] פגש את [[יוסף אהרונוביץ']] וחיים טרטקובר והם ייסדו את אגודת '''חלוצי-ציון'''. דפנא פעל לצירוף חברים לאגודה ולהפצת הלשון העברית. ב- [[1906]] (תרס"ו) הגיע ל[[יפו]], עבד כשומר ופועל ב[[רחובות]] והיה שותף להקמת מפלגת "[[הפועל הצעיר]]".
 
רק ב-[[1907]] (תרס"ז) התחיל את לימודיו בבית המדרש למורים, ומצא עצמו שותף למאבק על שפת הלימוד במוסד ("[[מלחמת השפות]]"). את לימודיו סיים ב-[[1911]] (תרע"א) וחזר למושבות ושימש בהן כמורה. בשמונה השנים הראשונות לימד ב[[גדרה]] וברחובות, אחר כך כמורה ראשי ב[[מקווה ישראל]] ובמשך שמונה שנים כמורה בבית ספר לבנות ביפו. ב-[[1928]] ([[תרפ"ח]]) הוזמן ללמד בבית ספר העברי הגבוה ובסמינר למורים ב[[מינאפוליס]] שב[[מינסוטה]]. באוניברסיטת מינסוטה סיים לימודיו לתואר מוסמך ב[[בוטניקה]] ובתורת הפיקוח. ב-[[1930]] חזר לארץ ישראל והתמנה למנהל בית ספר ב[[תל אביב]]. ב-[[1938]] [[תרצ"ח]] היה למפקח על בתי ספר של [[הזרם הכללי]]. עם קום המדינה נתמנה לסגן המפקח ראשי על בתי הספר של הזרם הממלכתי ולאחר שנה נתמנה למפקח הראשי. ב-[[1954]] (תשי"ד) פרש מעבודתו.
שורה 16:
* יו"ר ועדת הארכיון של הסתדרות המורים.
 
קבצי שיריו:
== יצירתו ==
משה דפנא החל לכתוב שירים עוד בעת לימודיו בסמינר למורים בשנים [[1908]] - [[1909]] (תרס"ח - תרס"ט) בעיתון "[[הפועל הצעיר (עיתון)|הפועל הצעיר]]" שערך ידידו יוסף אהרונוביץ. כמו כן הלחין שירים של [[ביאליק]] ו[[יעקב כהן (משורר)|יעקב כהן ]]. עם תחילת עבודתו כמורה גילה שאין שירי ילדים בעברית והחל לכתוב שירים.
 
* אניה קטנה (1944)
שיריו התפרסמו בעיתוני ילדים ונוער וחלקם הועתקו למקראות וספרי לימוד.
* הודי חמודי (1950. בו נכלל הידוע בשיריו, שעל שמו נקרא הספר; 1980. מהדורה מחודשת עם שירי בנו המשורר אֲבִיטַ‏ל דַּ‏‏פְנָ‏א)
מדי פעם התפרסמו שיריו בחוברות ובספרים: "לשדות המוריקים", "אנייה קטנה", "הודי חמודי" ו"בנאות דשא".
* בנאות דשא (1954)
* לשדות המוריקים (1954)
* הבוקר בהיר הוא (1965. הופיע אחרי מותו, עם סיפור חייו מאת [[אוריאל אופק]])
 
== יצירתו ==
כמו כן פרסם דפנא מאמרים ורשימות בכתבי עת שונים תחת השמות: אביביה, דף, פדן ועוד. תרגם את "קארי הפיל" של מוקרגי ואת "חלוצי הפרוגרס" של [[ג'וזף קונרד]] ושירים מרוסית, מגרמנית ומאנגלית. ערך את מדור "על מצפה הטבע" בשבועון "[[הארץ שלנו]]", ספרי זמרה, שירונים ומקראות לכיתות הנמוכות.
משה דפנא החל לכתוב שירים עוד בעת לימודיו בסמינר למורים בשנים [[1908]] - [[1909]] (תרס"ח - תרס"ט) בעיתון "[[הפועל הצעיר (עיתון)|הפועל הצעיר]]" שערך ידידו יוסף אהרונוביץ. כמו כן הלחין שירים של [[חיים נחמן ביאליק]] ו[[יעקב כהן (משורר)|יעקב כהן ]]. עם תחילת עבודתו כמורה גילה שאין שירי ילדים בעברית והחל לכתוב שירים. שיריו התפרסמו בעיתוני ילדים ונוער וחלקם הועתקו למקראות וספרי לימוד. כמו כן פרסם דפנא מאמרים ורשימות בכתבי עת שונים תחת השמות: אביביה, דף, פדן ועוד. תרגם את "קארי הפיל" של מוקרגי ואת "חלוצי הפרוגרס" של [[ג'וזף קונרד]] ושירים מרוסית, מגרמנית ומאנגלית. ערך את מדור "על מצפה הטבע" בשבועון "[[הארץ שלנו]]", ספרי זמרה, שירונים ומקראות לכיתות הנמוכות.
 
שירו הידוע ביותר הוא "למה?" הידוע יותר בשם "הוּדי חמודי", על פי שורת הפתיחה שלו ("זה הודי חמודי הוא ילד קטן"), שנכתב על נכדו אהוד (1939-1973), בנו של המשורר אֲבִיטַ‏ל דַּ‏‏פְנָ‏א (1916-1980), ובוצע במקור על ידי [[אסתר גמליאלית]]. שנים רבות לאחר שנכתב השיר, נהרג קצין השריון, רס"ן [http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=94271 אהוד דפנא], ב[[מלחמת יום הכיפורים]] (על לחימתו הוענק לו [[עיטור העוז]]).
 
{{מיון רגיל: דפנא, משה}}