צביה גרינפילד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 13:
מאז [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] פעילה בתחומים פוליטיים וחברתיים. ב-[[1993]] הקימה את מכון "מפנה" לחינוך לשלום, סובלנות ודמוקרטיה בחברה הדתית. גרינפלד הייתה ממקימות תנועת "נשים דתיות למען קדושת החיים", חברה לשעבר בוועד המנהל של "[[בצלם]]", ומהחותמים על [[יוזמת ז'נבה]].
 
גרינפילד כתבה את הספר "'''הם מפחדים''' - איך הפך הימין הדתי והחרדי לכוח מוביל בישראל" ([[ידיעות אחרונות]]/חמד, [[2001]]), שמתח ביקורת קשה על עמדות הציבור הדתי והחרדי. גרינפילד מדמה בספרה את יחסם של החרדים למדינת [[ישראל]] לגישתה של [[הכנסייה הנוצרית]] כלפי עצם קיומו של [[העם היהודי]]. היא טוענת שהחרדים חפצים ואף עמלים להביא בכל הדרכים האפשריות לכישלונה של ה[[ציונות]] ומדינת ישראל במתכונתה החילונית. היא גם מתחה ביקורת על השמאל שלטענתה נטש את הציונות ואיננו מאמין עוד בזכות העם היהודי למדינה בארץ ישראל תוך שהוא מצדיק באופן עיוור את העמדה הפלסטינאית.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/788191.html]

כתוצאה מהתנהלותה ומביקורתה על התנועה החרדית, היא נודתה ממנה הלכה למעשה<ref>קובי אריאלי, [http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/036/018.html יש לה כלב], [[nrg מעריב]]</ref>. גרינפילד מגדירה עצמה כחרדית, ואף נתפסת ככזו על ידי אמצעי תקשורת חילוניים{{הערה|אריק בנדר, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/806/065.html "מרצ מציגה: הח"כית החרדית הראשונה"], באתר nrg, {{כ}} 2 בנובמבר 2008}}, אך דוברים אחדים בחברה החרדית שהתייחסו אליה טענו כי אינם מקבלים הגדרה זו, משום שלדעתם השתייכות לחברה החרדית משמעה קבלת מערכת אמונות מסוימת, לה גרינפילד כלל אינה שותפה‏‏<ref>ידידיה ארגמן, [http://www.news1.co.il/Archive/003-D-32919-00.html?tag=11-40-11‏ צביה גרינפלד: חרדית או לא], [[חדשות מחלקה ראשונה|News1]]</ref>.
 
גרינפילד נבחרה למקום השישי ברשימת [[מרצ-יח"ד]] לקראת [[הבחירות לכנסת ה-17]] (מקום המשוריין לאישה השנייה ברשימה), אך לא נכנסה לכנסת. ב-[[4 בנובמבר]] [[2008]] החלה לכהן כחברת הכנסת, לאחר התפטרותו של [[חבר הכנסת]] [[יוסי ביילין]].