טנזניט – הבדלי גרסאות

חייט יליד [[גואה]] בשם דה סוזה (de Souza), שהתגורר בארושה שבטנזניה ושעסק בזמנו החופשי בחיפוש [[זהב]], מצא שברים שקופים של גבישי אבן חן שצבעם משתנה בין כחול עז לסגול על רכס הרים סמוך למררני, כ-70 קילומטרים דרומית מזרחית לארושה. הוא החליט כי המינרל הוא [[אוליבין]] (ליתר דיוק [[פרידוט]], אבן חן מאוליבין), אך לאחר בדיקה החליט שטעה וכי מדובר ב[[דומורטיריטדיומורטיריט]], מינרל בצבע כחול שאיננו אבן חן. זמן קצר אחר כך הראה דה סוזה את האבנים לג'ון סול (John Saul), [[גאולוג]] וסיטונאי של אבני חן שמושבו ב[[ניירובי]], שבאותו הזמן עסק בכרייה של אבני [[אקוומרין]] באזור שסביב [[הר קניה]]. סול, בעל תואר שלישי מ-[[MIT]] ושאחר־כך גילה את המרבצים הידועים של אבני ה[[אודם]] באזור טסאבו שב[[קניה]], פסל את ההשערות כי האבנים הם דומורטיריטדיומורטיריט או [[קורדיריטקורדיאריט]] ושלח את הדגימות לאביו, היימן סול, שהיה סגן נשיא ברשת חנויות האופנה [[סאקס בשדרה החמישית]]. היימן סול הביא את הדגימות למכון ה[[גמולוגיה|גמולוגי]] של אמריקה ששכן בבניין מול החנות ושם זיהו נכונה את אבן החן החדשה כצורה של [[זואיסיט]]. זיהוי נכון נעשה במקביל גם על ידי מינרלוגים ב[[אוניברסיטת הרוורד]], ב[[המוזיאון הבריטי|מוזיאון הבריטי]] וב[[אוניברסיטת היידלברג]], אבל האדם הראשון שזיהה את האבנים בצורה נכונה היה איאן מקלאוד (Ian McCloud), גאולוג שעבד בשירות ממשלת טנזניה והתגורר ב[[דודומה]]. היימן סול נתן לתכשיטן ללטש שתיים מהדגימות והראה אותן להנרי פלאט (Henry Platt) מחברת התכשיטים הנודעת [[טיפאני]], שמייד העריך את יופיין של אבני החן וטבע את השם "טנזניט" כרמז לארץ המוצא של האבן. שתי אבנים אלו שובצו אחר־כך בטבעות.