אצטרולב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
הזזת מידע למקום הרלוונטי
שורה 2:
'''אַצְטְרוֹלָב''' הוא מכשיר [[מכניקה|מכני]] המשמש לקביעת זוויות גרמי השמיים ביחס לאופק, והיה מכלי ה[[ניווט]] העיקריים עד ל[[המאה ה-18|מאה ה-18]], בה נתפס מקומו על ידי ה[[סקסטנט]].
 
אצטרולב [מקור שמו בערבית] מורכב מלוח עגול, המכויל במעלות (בדומה ל[[מד זווית]]), ומזרוע מסתובבת המחוברת למרכזו. כאשר סימון ה-0° מיושר עם האופק, וכוכב כלשהו (או כל גוף שמימי אחר, שמיקומו ידוע) "נראה" בקצה הזרוע, נמדדת הזווית (במעלות) אל הכוכב (מכאן השם "אסטרו" - כוכב + "לב" - לקחת).
 
על המעגל חרוטים קווי הקוארדינטות שמייצגים [[הטל סטריאוגרפי]] של ספרת השמיים, כפי שהם במקום ידוע כלשהו על פני כדור הארץ. מעל מערכת הגריד הזו מסתובבת ה"רטה", שהיא מסגרת עם סימונים שנקודותיה מסמלות כוכבי שבת. לאחר שהמכשיר מכויל לשעה הנוכחית, ניתן לקרוא את מיקום הכוכב מהגריד. ניתן לבצע גם את ההפך ולהתאים את האצטרולב למיקום הידוע, ולדעת, לפי החישוב, מה השעה.
 
האצטרולב הומצא ככל הנראה על ידי [[היפרכוס]] ([[המאה ה-2 לפנה"ס]]). [[תלמי (אסטרונום)|תלמי]] היה הראשון שתיאר הטל סטריאוגרפי (ב[[המאה ה-2|מאה ה-2]]). האצטרולב הגיע לעולם המוסלמי במאה ה-8 או ה-9, וחזרועל כן מקור שמו הוא ב[[ערבית]]. האצטרולב חזר מחדש לאירופה דרך [[ספרד]] המוסלמית במאה ה-11 (המגלים הנוצריים המוקדמים של האסטרונומיה הערבית היו גרברט מאורילק והרמנוס קונטרקטוס). הרקע המתמטי בוסס על ידי אל-באטאני בחיבורו "כיתאב אז-זיג'" (סביבות 920), שתורגם ללטינית על ידי אפלטון טיבורטינוס (''De Motu Stellarum'').
 
הסופר האנגלי [[ג'פרי צ'וסר]] (סביבות 1343 - [[1400]]) כתב חיבור על האצטרולב עבור בנו. במאה ה-15, בונה המכשירים הצרפתי ז'ן פוסוריס (סביבות 1365 - 1436) התחיל למכור אצטרולבים בחנותו בפריז, כמו גם [[שעון שמש|שעוני-שמש]] ידניים והמצאות מדעיות נוספות של התקופה.