מילון ספיר – הבדלי גרסאות

'''מילון ספיר''', [[מילון]] ללשון ה[[עברית]], העורך הראשי הוא [[איתן אבניאון]], מופיע בשתי צורות. האחת, "מילון ספיר אנציקלופדי" בשלושה כרכים שהמהדורה האחרונה שלו הופיעה בשנת 2002 והשנייה, "מילון ספיר החדש" בכרך אחד שמהדורתו האחרונה הופיעה בשנת 2007. ההבדל המהותי ביניהם אינו במספר הערכים אלא בכך שבכרך האחד לא מופיעות דוגמאות שימוש מסבירות ודוגמאות מתעדות על פי המקורות, כמו שהן מופיעות במילון בן שלושת הכרכים. בעריכת המילון השתתפו אנשי מקצוע מתחומים שונים ובעריכה הלשונית אנשי לשון כמו פרופ' [[רפאל ניר]] , [[שושנה בהט]], ד"ר יצחק שלזינגר ויהודית אוריין.

הערכים במילון מופיעים ב[[סדר אלפביתי]] לפי [[כתיב חסר ניקוד]], על פי כללי כתיב זה של [[האקדמיה ללשון העברית]]. כתיב זה הוא ידידותי משום שזה הכתיב שבו נתקל ומשמש כל קורא ספר, עיתון או מודעה. לצד הכתיב חסר הניקוד ניתן בכל ערך גם הכתיב החסר וכדי להקל על המחפש ישנה הפנייההפניה מכתיב חסר לכתיב חסר ניקוד. כמו כן יש הפנייההפניה בכל מקום שבו הכתיב הרווח אינו שווה לכתיב על פי כללי האקדמיה (כגון: עוצמה ראה: עצמה; אפיריון ראה: אפריון). מילון ספיר מציג את הפעלים בצורת ה[[הווה]] שלהם, בדומה לשיטה הנהוגה ב"[[מילון ההווה]]" בעריכת שושנה בהט. שיטה זו חוסכת זמן חיפוש ומייתרת את הצורך למצוא את השורש, במיוחד למי שאינו בקי בנטיית הבניינים והגזרות.

בדומה לשאר המילונים העבריים, סדר הערכים שלו בנוי על אלף-בית חיצוני ופנימי. ביטויים מורכבים למיניהם, ניבים וכן שימוש מיוחד חריג או חד-פעמי לאחת הצורות הנטויות, מובאים כערכי משנה תחת הערך הנראה כמתאים ביותר. ההגדרות מנוסחות בפשטות ובבירור. ההוראות השונות מופרדות במספוּר פרט למקרים בהם השוני הלשוני בהוראה אינו חד-משמעי שאזואז מצויינתמצוינת ההפרדה בנקודה ופסיק.