פרנץ ברנטנו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Talitani (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Talitani (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 30:
את תפיסת הפילוסופיה שלו הוא ניסח בעבודת הפוסטדוקטורט (Die 25 Habilitationsthesen). בתזה מספר 4 ברנטנו טוען:
"שיטתה האמיתית של הפילוסופיה איננה אלא שיטת מדעי הטבע".משמעות התזה היא שפילוסופיה מתחילה מניתוח הניסיון הנתון
לסובייקט בגישה מיידית.ניסיון זה הוא מקור התפיסה הוודאית (Evidenz) והוא זה אשר מבטיח את מעמדה של פילוסופיה כמדע חמור(שלא מבוסס על שיקולים הסתברותיים).
 
תפיסה זו של הפילוסופיה באה לידי ביטוי מובהק בשיטתו הפסיכולוגית ובתורת הנפש. הפסיכולוגיה של ברנטנו היננה מדע תיאורי, פסיכולוגיה תיאורית או ''פסיכוגנוזיה'' למינוחו של ברנטנו. היא מבוססת על נתוני התפיסה הפנימית. לפי ברנטנו הפסיכולוגיה מובחנת באופן חד ממדעים ניסויים: פסיכולוגיה חוקרת תופעות מנטאליות המוגדרות כתופעות התכוונותיות (אינטנציונאליות). ''התכוונות'' היא תכונת האקט המנטאלי שתמיד על אודות משהו- האובייקט האינטנציונאלי או התוך-התכוונותי. למשל, נפילת אבן היא אירוע פיזיקאלי ואיננה על אודות משהו. לעומת זאת המחשבה על נפילת האבן מניחה אקט מנטאלי כלשהו שהינו על אודות או מכוון לאובייקט מסוים (האבן הנופלת). מושג ההתכוונותיות לקוח על ידי ברנטנו מפילוסופיה אריסטוטלית וימי-ביניימית, אך מקבל פשר חדש ומהפכני הסולל דרך לפילוסופיית הנפש